במהלך חפירות הצלה ארכיאולוגיות שערכה לאחרונה רשות העתיקות ברחוב הברזל ברמת החייל לפני הקמת בית הרופאים במקום על-ידי קבוצת סופרין, נחשפה באר קדומה שהייתה בשימוש בתקופות הביזנטית והאיסלאמית הקדומה (לפני 1,400-1,110 שנה). "ממצא הבאר, מסוג המכונה 'אנטילה', נחשף כעת לראשונה באזור תל אביב", כך אמר אלי הדד, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, ושם דגש על חשיבות הגילוי אשר מוסיף מידע על הפן של חיי היומיום באזור הירקון לפני 1,400-1,200 שנה, לרבות חקלאות. "מערכות שאיבה מסוג זה פעלו בארץ החל בתקופה הרומית (לפני 2,000 שנה) ואילך, אך מעטות נחקרו לעומק. ניתן למנות ביניהן מערכות שנחשפה בתל אשדוד, ביבנה ים (כיום סמוך לקיבוץ פלמחים) וברמלה. כן נחקרו בארות לאורך מישור החוף בעתלית ובעכו. בארות כאלה שוחזרו לאחרונה בנאות קדומים ובנס ציונה", ציין. הבאר שנחשפה נחשבת משוכללת. שלא כמו בבארות פשוטות, בהן אדם היה שולה מים מן הבאר בכוחות עצמו באמצעות דליים, כאן הבאר פעלה כמן מתקן שאיבה, "מפעל" שסיפק את המים לחקלאות ולצרכי האדם. הבאר נמצאת כ-150 מטרים מגדת נחל הירקון, יורדת אל מי התהום, המצויים כנראה בעומק של יותר מ-9 מטר, ומורכבת מפיר אנכי בקוטר של 3.5 מטר, המדופן אבני גזית מסותתות מכורכר. ייתכן שמעל פי-הבאר היה מבנה עילי שלא השתמר עד ימינו. בחלקה העליון של הבאר, מסביב לדופן העליונה נחשפו מגרעות להצבת קורות עץ שהחזיקו את המערכת לשאיבת המים, שפעלה באמצעות גלגל עץ אליו נקשר חבל אליו הוצמדו קנקנים מיוחדים (אנטילים) או כלי קיבול אחר לצורך זה. גלגל זה הופעל על-ידי כוח של בהמה (חמור, שור או גמל) שסובבה גלגל אופקי (החל מאמצע המאה ה-19 את מקום הבהמה החליף מנוע, וזאת ניתן לראות בבארות הרבות מהתקופה העות'מאנית המוכרות לדוגמה ביפו, אזור בו שמשו להשקיית פרדסים). הכוח האופקי הועבר לגלגל האנכי באמצעות מערכת גלגלי שיניים מתוחכמת. אנטילי החרס (קנקני החרס) נקשרו לחבלים ושימשו להעלאת מים ב"סרט נע" ושפיכתם דרך תעלה למאגר ממנו נלקחו לשתייה או להשקיה. שרידי מאגר כזה (בריכות מטויחות) נחשפו בחפירה הנוכחית במרחק כ-15 מ' מפי הבאר. בחפירה נמצא מספר לא מבוטל של שברי קנקנים, כאלה המתוארכים לתקופה הביזנטית, וכן לתקופה האיסלאמית הקדומה. למאגר שנחשף בחפירה רצפה עשויה לוחות אבן, והוא היה מחולק לשני תאים, שקיר חצץ ביניהם. בקרבת המאגר נמצאו גם שרידי מבנים מן התקופה הביזנטית, הקשורים ככל הנראה למכלול הבאר והמאגר. על-פי הממצא ניתן לומר כי הבאר שימשה במהלך התקופה הביזנטית המאוחרת (המאות השישית והשביעית לספירה) וכן בחלק מהתקופה האיסלאמית הקדומה (המאות השביעית והשמינית לספירה). כאשר חדל מלתפקד וננטש, המתקן נסתם בחול. אזור רמת החייל רווי ממצאים ארכיאולוגיים. בחפירות אחרות שנערכו בעבר בקרבת מקום נחשפו שרידים קדומים המיוחסים לתקופות רבות. באזור הקרוב לחפירה הנוכחית בוצעו בעבר חפירות על-ידי ד"ר יעקב קפלן, אשר חשף שרידי ישוב שומרוני המכונה ח' חדרה, שנמצא כקילומטר אחד מזרחית-צפונית מאתר עשר טחנות (ליד קניון איילון בסמוך לנחל הירקון). כמו-כן, נחשף מבנה קבורה מפואר, מסוף המאה ה-2 או ראשית המאה ה-3 לספירה ושרידי גתות לייצור יין מהתקופה הביזנטית.