בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב את קבוצת אפקון החזקות לפצות בסכום של 320,000 שקלים עובד ותיק שלה לאחר 29 שנות עבודה, בהיותו בן 63, על-רקע הפלייתו מחמת גיל.
העובד, מאיר שגיא, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, טען כי פיטוריו נעשו תוך הפליה פסולה מחמת גיל, בחוסר תום לב ומשיקולים זרים, ועל כן ביקש לפסוק לו פיצויים בגין נסיבות פיטוריו. לדבריו, פיטוריו נעשו שלא כדין משום שלא נעשה מאמץ כן לאתר לו משרה חלופית, וכי הנתבעת קלטה תחתיו עובד אחר. בנוסף טען כי השימוע שנערך לו נעשה שלא כדין, שכן ההחלטה לפטרו כבר הייתה מגובשת.
בתגובה טענה החברה, כי ההחלטה על פיטורי התובע התקבלה מטעמים ענייניים וכי גילו לא היווה כלל שיקול בהחלטה לפטרו.
בפסק דינו קבע בית הדין, כי בהחלטת החברה על פיטורי התובע נפל שיקול זר של הפליה מחמת גיל, וכי משלא הובאה סיבה ממשית לפיטוריו ומשלא נמצא כל הסבר הגיוני ומתקבל על הדעת לאי-הסכמתה להמשך העסקתו בתפקיד חלופי, תוך הפחתה משמעותית בשכרו, המסקנה היא כי גילו הובא כשיקול פסול בהחלטה על פיטוריו. זאת לאחר 29 שנות עבודה ובהיותו בן 63, שעה שמדובר בעובד מסור, נאמן ומצטיין.
לדברי בית הדין, לא הוכח ולא ניתן כל הסבר ענייני לפיטורי התובע, והנתבעת לא הוכיחה את חוסר היעילות הכלכלית בהמשך העסקתו, וכלל לא נעשתה בדיקה של עלות מול תועלת בהעסקתו.
לדעת בית הדין, היה מקום לאפשר לתובע לעבור לתפקיד חלופי בחברה תחת השימוש בחרב הפיטורין. בפסק הדין נקבע כי התובע הוכיח כי לא היה בהתנהלותו, בתפקודו או ביכולותיו כדי להצדיק את הפסקת העסקתו ופיטוריו סמוך למועד פרישתו.
מאידך-גיסא קבע בית הדין כי הנתבעת לא הוכיחה כי שיקול הגיל לא היה בין השיקולים שהביאו אותה להחלטה לפטר את התובע.
לדברי בית הדין, בראשות השופטת
אורנית אגסי, טענת התובע לפיה שיקולים זרים ומפלים עמדו בבסיס ההחלטה על פיטוריו, לא נסתרה על-ידי החברה. בית הדין השתכנע כי ההחלטה על פיטורי התובע הוכרעה עוד טרם התקיים השימוע.
בפסק הדין נקבע כי עוגמת הנפש והליך הפיטורין אותו עבר התובע גרמו לו מפח נפש, וכי בגילו המתקדם, שלוש שנים טרם הפרישה, הדבר מקבל משנה חשיבות.
בית הדין החליט לחייב את החברה לשלם לתובע פיצוי של 190,000 שקלים בגין פיטורין בחוסר תום לב ועוגמת נפש, פיצוי של 50,000 שקלים ללא הוכחת נזק מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצוי נוסף של 50,000 שקלים בגין הפגם בהליך השימוע ובנוסף הוצאות משפט בסך 30,000 שקלים.
עתה הגישה אפקון החזקות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. לדבריה, התובע פוטר מטעמי יעילות ארגונית וזאת לאחר שנמצא כי משרתו איננה יעילה, וכי לא נמצאה לו משרה חלופית פנויה המתאימה לו, ושאלת גילו והשכר הנגזר מהוותק שלו בחברה מעולם לא עמדו על הפרק.
לטענת המערערת, פסיקתו של בית הדין האזורי חריגה בעוצמת התערבותה בהחלטה כלכלית לגיטימית של מעביד, והתערבות ישירה בפררוגטיבה הניהולית של המעביד. פסיקה זו, לדברי אפקון החזקות, למעשה מכריחה אותה לקלוט עובד למשרה אשר לעמדתה כלל איננה נדרשת לה וממילא אינה מתאימה לעובד.
