"מזה זמן מה תוקף העיתון '
גלובס' באמצעות הכתבת אילנית חיות את התובעת המפעילה רשת מרכולים בשם 'קואופ שופ' בשורת פרסומים או כוונות פרסום ארסיים, מכפישים ושקריים. בעבר שקלה התובעת הגשת תביעה בשל פרסומים מכפישים אלו, אך עד כה היא בחרה להבליג מתוך מגמה להתרכז בעסקיה, ותוך תקווה כי פרסומי עבר מכפישים הינם חד-פעמיים וחולפים ואין הם משקפים כוונת רדיפה מתמשכת". כך נכתב במבוא לתביעת דיבה בסך 3 מיליון שקלים שהוגשה על-ידי רשת הקואופ נגד גלובס, כתבת העיתון אילנית חיות והעורך הראשי
חגי גולן.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים נאמר כי באחרונה הציגו הנתבעים בשורת פרסומים את הקואופ באופן כוזב ושקרי, כמי שמצוי כביכול במשבר כלכלי קשה, עומד בפני פיטורים המוניים של עובדים, סניפיו ריקים וכיוצא בזה דברי שקר מכפישים ופוגעניים.
לטענת הקואופ, אמיתות הפרסומים המתמשכים והמגמתיים לא וודאה ולא נבדקה על-ידי הנתבעים, והפרסומים הללו יוצרים אווירה שלילית קשה כלפי הקואופ, מציירים אותה כמצויה במשבר כלכלי קשה, פוגעים ומאיימים לפגוע בה פגיעה של ממש.
זאת בין היתר אל מול קהל ספקים, גורמי אשראי, בנקים, וכן קהל הלקוחות והעובדים. אשר על כן, סבור הקואופ כי אין מנוס מהגשת תביעה זו בגין הנזקים הכבדים הנגרמים ועצירת מסע השיסוי המגמתי והפוגעני.
בתביעה נאמר כי הפרסום המכפיש הראשון התפרסם ביום 26.1.14 על פני עמוד שלם בעמודו השני של גלובס תחת הכותרת: "קואופ ישראל מתכוונת לפטר 240 עובדים". הפניה בולטת לכתבה זו הופיעה בכותרת שפורסמה גם בעמודו הראשון של העיתון בה נאמרו דברים דומים.
הפרסום המכפיש השני, נאמר בתביעה, פורסם בגלובס כעבור שלושה ימים בעמוד החדשות עם הפניה נוספת מהעמוד הראשון תחת הכותרת: "עובדי קואופ ישראל לרשם האגודות: 'הרשת במשבר ואנו חושים לפרנסה - נא התערבותך'". בגוף הכתבה חזר העיתון על "חשיפתו" השקרית בפרסום קודם, לפיו בכוונת הקואופ לפטר כ-240 עובדים.
לדברי הקואופ, בגוף הכתבה צוטט בהרחבה ממכתב העובדים כביכול אשר נשלח על ידיהם לרשם האגודות השיתופיות, תוך שבין היתר נמסר מפיהם כי "בימים אלה הרשת מפטרת עוד כ-240 עובדים... פדיון הרשת הולך ומדרדר... הפעילות בסניפים דלה... סניפים שוקעים במלאי מיותר ומפסידים כספים רבים בגלל אי-הסכם החזרה - הסכם שלא מצוי באף רשת בארץ" ועוד כיוצא בזה אמירות המעידות בעליל על משבר חמור ומצב כלכלי קשה ומתדרדר כביכול של הקואופ.
לטענת הקואופ, שתי הכתבות שפורסמו בטווח זמן קצר זו מזו ובמידת הבלטה גבוהה כולל כותרות והפניה בולטת בעמוד הראשון של העיתון, שידרו מסר שלילי ברור ומגמתי, לפיו, בין היתר, לכאורה, מצבו הכלכלי של הקואופ הינו בעייתי ומתדרדר, כאילו קיימת התקוממות עובדים בקרבו עקב כך, כאילו הנהלת החברה מאבדת שליטה, וכאילו קהל הלקוחות אף נוטש את סניפי הרשת.
לדברי הקואופ, תמונת המצב הברורה המשודרת כלפי הקורא הינה כי מדובר כביכול ברשת קמעונאית במשבר קשה, אולי חלילה במסלול קריסה, ולבטח כזו שמצבה הכלכלי צריך לעורר חששות כבדים בקרב כל הבאים עמה במגע.
לטענת הקואופ, באמצעות עוה"ד דוד זילר ולב זיגמן, הפרסומים השליליים המכפישים והשקריים הסבו לה נזק ישיר וממשי בדמות פגיעה בתדמיתה אצל ספקים ונותני, מבטחי ומדרגי אשראים, ובעקבות זאת נאלץ הקואופ להתמודד עם גל פניות מצד גורמים אלו, תוך שעליו לפתוח במסע הסברה והבהרות לגבי מצבו האמיתי ומקורם השקרי והמגמתי של הפרסומים.
בנוסף, נטען בתביעה, כי הפרסומים המכפישים פוגעים בקואופ אף מול לקוחותיו, באשר הם מאותתים לכאורה כי המדובר ברשת בעייתית שמחיריה מן הסתם יקרים ואשר מן הסתם אין כלל לטרוח להיכנס אליה ולא בכדי "הפעילות בסניפים דלה".
כמו-כן, הפרסומים השקריים על אודות גל פיטורים וועד עובדים אשר כביכול אינו יוצא להגנתם, יוצרים גם דמורליזציה קשה בקרב העובדים, דבר המשפיע אף הוא על יכולות הניהול ועל תפקוד הרשת.
הקואופ מעריך את נזקיו בגין הפרסומים המתבטאים בפגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה, ובהפסדים והעלויות שהסבו לה פרסומים אלו, בסכום של 3 מיליון שקלים.
בנוסף מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעים בפרסום התנצלות, תיקון והכחשה באורח בולט ומובלט לפחות כפי הפרסומים המקוריים, כולל בעמודו הראשון של העיתון. בנוסף - להורות על הסרת הפרסומים מאתר האינטרנט של העיתון ולאסור על גלובס לחזור בעתיד בכל דרך שהיא על הפרסומים האמורים.
