עירד מלכין נולד בשנת 1951 וגדל בחולון ובחיפה. בנעוריו גילה עניין עצום במיתולוגיה ובדת היוונית העתיקה וכתב עבודת גמר (במקום בחינת בגרות) בת 150 עמודים על האלה והאישה בארגונאוטיקה, באודיסאה, ובמחזה "מדאה" מאת אוריפידס. עקב חשש רפואי לעיניו נדחה שרותו הצבאי בשנה ולאחר מכן הצטרף לעתודה האקדמית והשלים לימודיו בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב (1969-1972). הוא שרת בבית הספר לפיקוד ולמטה (פו"מ), שרות שנגדע עקב מלחמת יום הכיפורים. במלחמה שרת סגן עירד מלכין בחזית הדרום בתפקיד קצין חדר המלחמה של אוגדה 440. מיד עם תום המלחמה מונה מפקד האוגדה, אלוף מנחם מרום, לראש ועדת חקירה צה"לית לחקור את ההכנה למלחמה ואת ימיה הראשונים בחזית הדרום והצפון. סגן עירד מלכין מונה למזכיר הוועדה שניהלה חקירות וראיונות במשך שנתיים. את הדוח הסופי, חומר הגלם והסינתזה ההיסטורית הגיש מלכין למפקדו ב1975 בכרך שמנה מאות עמודים. כתב היד לא פורסם מעולם ונחשב סודי ביותר. ניסיון זה עיצב את השקפתו על הרלטיביות של עדות שבע"פ ואופיו היחסי של הסיפר ההיסטורי בשילוב עם האופי המוחלט של האמיתות אותן מגלה המחקר.
בלימודיו האקדמיים התמחה בתל אביב בהיסטוריה של יוון ורומא במיוחד אצל זאב רובין, שלום פרלמן, זאב רובינזון וצבי יעבץ. את למודי התואר הראשון סיים בהצטיינות יתרה summa cum laude . הוא התקבל ללימודי דוקטורט בארה"ב באוניברסיטת Pennsylvania בפילדלפיה (1976-1981) וכתב את עבודת הדוקטור שלו תחת הנחייתם של Martin Ostwald, A. John Graham. עניינו בדת ובמיתולוגיה היוונית השתלב בעבודת הדוקטור עם חקר היחס שבין דת והתיישבות בעולם היווני העתיק.. לאחר ששב לאוניברסיטת תל אביב השלים היבטים נוספים של המחקר שיצא לאור כספר בשנת 1987 בהוצאת בריל תחת הכותרת Religion and Colonization in Ancient Greece.
כמרצה צעיר באוניברסיטת תל אביב פנה גם לכוון ההיסטוריה של הים התיכון ושנתיים לאחר התחלת עבודתו (1984) היה דמות מרכזית ביצירתו של כתב עת מדעי חדש: The Mediterranean Historical Review. עירד מלכין, יחד עם בנימין ארבל, הם העורכים-השותפים עד היום, עשרים ושבע שנים לאחר מכן. בכתב העת ובעבודה הנלווית דחף להינתקות ממסגרות תיקוף מקובלות ולחקר נושאים החוצים "תקופות" מקובלות. כיום, עם התקבלות "הים התיכון" כנושא היסטורי מקובל, לכתב-העת 1600 מינויים מוסדיים ועשרים אלף הורדות אינטרנט של מאמרים ספציפיים מדי שנה בשנה. במדד רויטרס-תומפסון נבחר ברשימת כתבי העת ההיסטוריים המשפיעים בעולם (דרוג עולמי מיקום: 18). במקביל, עמד בראש "הפרויקט להקמת המרכז לחקר הים התיכון". במסגרת הפרויקט הנחה עבודת דוקטור מאת Alexandra Nocke בשיתוף פעולה עם מומחה מאוניברסיטת פוטסדאם בברלין על האופי הים תיכוני של החברה הישראלית. העבודה יצאה לאור כספר בהוצאת בריל The Place of the Mediterranean in Modern Israeli identity.
שורה של תפקידים בנוסף, יזם עירד מלכין את הקמת ה"סידרה הים תיכונית" בשיתוף פעולה של אוניברסיטת תל אביב והוצאת הספרים
ידיעות אחרונות. מטרת הסדרה היא להפיץ נושאים היסטוריים, ים-תיכוניים, בעברית ובישראל. עד היום יצאו לאור חמישה כרכים: פרדרג מטבייביץ, הפלגה ים תיכונית; יעקב שביט (עורך), אנתולוגיה ים תיכונית (ספרות, גאוגרפיה, היסטוריה); עירד מלכין, שיבותיו של אודיסאוס; ניל אשרסון, ים שחור; שלמה דב גויטיין, חברה ים תיכונית. בנוסף טיפח פרויקט המרכז קשרים בינלאומיים ושיתוף פעולה עם מרכזים ים תיכוניים, עם אוניברסיטאות, ועם מוסדות חינוך וערך שתי סדנאות קיץ בינלאומיות בנות שבועיים, האחת על "אימוץ והפצת האלף-בית בים התיכון", ו"ספרויות מתווכות". עירד מלכין היה פעיל במסגרת "תהליך ברצלונה" של האיחוד האירופי, שימש עורך שותף של כתב העת הים-תיכוני של האיחוד, RIVE, והשתתף בכנסים של האיחוד ברבת (מרוקו), רומא, בולוניה, ופריז.
במהלך שלושים עבודתו באוניברסיטת תל אביב מילא עירד מלכין שורה של תפקידים בוועדות מינויים פקולטטיות, בוועדת המינויים העליונה של האוניברסיטה, ובחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב. כמו-כן שימש כראש החוג להיסטוריה כללית וכמנהל "פרס דן דוד". הוא פרופסור מן המניין מאז 1996 ומופקד הקתדרה לחקר ההיסטוריה ותרבויות הים התיכון ע"ש קאמינגס.
בשנת 1989-1990 התקבל למכון המחקר היוקרתי Institute for Advanced Studies, Princeton אך בשל נסיבות אישיות נאלץ לדחות זאת. בשנה שלאחריה התקבל כFellow ב-Center for Hellenic Studies (Harvard) שבוושינגטון הבירה. שם חקר השאלה: באיזו מידה שימשו מיתוסים למתן הצדקה ולגיטימציה למעשה ההתיישבות? למחקר זה זכה בקרן ISFוהראה כיצד בעולמה של ספרטה הקדומה נמצא שימוש מפורש במיתוס "הארץ המובטחת" כמו גם ברשת ההתיישבויות הקשורות בספרטה. המחקר גם עסק בספרטה בהקשר ים תיכוני, והוביל למסקנתו השנייה, השייכת להיסטוריה פוזיטיביסטית: ספרטה "היבשתית", לכאורה, הייתה בתקופה הארכאית מרכזית דווקא בים, מדרום איטליה ועד לחופי אנטוליה. הספר, Myth and Territory in the Spartan Mediterranean (Cambridge: CUP) יצא גם בכריכה רכה, תורגם לצרפתית, ויצא בשתי מהדורות בהוצאת Belles Lettres.
בחירות דמוקרטיות בשנים 1994-1995 היה בשנת שבתון באוניברסיטת ברקלי, שם כתב את ספרו The Returns of Odysseus: Colonization and Ethnicity (U. California Press, 1998). הספר תורגם לאיטלקית ולעברית. המחקר זכה בתמיכת National Endowment for the Humanities של ארה"ב. הספר מהווה קריאה חדשה של האודיסאה והמיתוסים של אודיסאוס כשהוא בוחן כיצד תפקד אודיסאוס בהקשר ים תיכוני רחב (אטרוסקים, רומאים), בהקשרה של הקולוניזציה היוונית, ובזיקה להגדרות של זהות אתנית. עיצובה של זהות אתנית בכלל היה לנושא מרכזי ועירד מלכין הוזמן לארגן כנס מכונן על זהות אתנית ביוון העתיקה במרכז ללימודים הלניים בוושינגטון והספר שיצא בעריכתו, Ancient Perceptions of Greek Ethnicity, היה לספר התייחסות מרכזי.
זהויות קיבוציות ואתניות המשיכו לרתק אותו בהוראה ובמחקר. הספר מיהו יווני? (2003), בעקבות סידרה באוניברסיטה המשודרת, מהווה דוגמה למאמציו של עירד מלכין להנחיל את המודעות לתרבות הקלסית בישראל. הספר מהווה מבוא לשאלות על זהות אתנית בכלל וזו ביוון העתיקה בפרט וכעת יש מגעים עם העורך בהוצאה לאור של קיימבריג' להוציאו לאור באנגלית.
העיסוק בהתיישבות היוונית הקדומה (מגרוזיה שבמזרח הים השחור ועד לחופי ספרד) הביאה לתפיסת הים התיכון ב"עדשה רחבת זווית" בעיקר בהקשר המרחבי, וכן לשאלות של קישוריות, הגירה, ואופן כינונה של הציוויליזציה היוונית בכלל.
היסטוריה מקיפה את משנתו ליישום תורת הרשתות לחקר הציוויליזציה היוונית פרס עירד מלכין לראשונה בסדרת Nellie Wallace Lectures אותה העביר באוניברסיטת אוקספורד ב2005. יצוין שזו הפעם הראשונה בתולדות הFaculty of Classics של אוקספורד (המאגדת כמאה מלומדים בקולג'ים השונים) שהמועמד להרצאה בסדרה יוקרתית זו (הסדרה מועברת פעם בשש שנים) נבחר בחשאי בבחירות דמוקרטיות מקרב מלומדים בעולם כולו. בשנה שלאחר מכן נבחר עירד מלכין לתת גם את הInaugural lecture בכינוס התלת שנתי (Triennial) של האגודה הבריטית לקידום הלימודים הקלסיים וכן את אחת מInaugural Lectures בכינוס הארכיאולוגי העולמי שמתקיים כל חמש שנים (רומא). בתמיכת הISF ובשנה אותה בילה במכון ללימודים מתקדמים בירושלים השלים את כתיבת הספר A Small Greek World: Networks in the Ancient Mediterranean (Oxford University Press, 2011) ובמקביל שימש כעורך לספרים הקרובים לנושא הרשתות. עורך שותף Christy Constantakopoulou, and Katerina Panagopoulou, Greek and Roman Networks in the Mediterranean.
עירד מלכין לא רק חקר אלא יזם ודחף חוקרים (13 תלמידי דוקטורט) ומלומדים בכנסים ובספרי עריכה (שבעה במספר), כולל לאחרונה כנס מרכזי על יוון וישראל (2012). מאז סוף שנות השמונים הוא קשור עם קבוצת חוקרים בפריז והוא חבר נלווה בCentre ANHIMA לחקר החברה וההיסטוריה העתיקה, מייסודם של ז'ן-פייר וורנאן, פייר וידאל נאקא, ומרסל דטיין. הוא שימש מספר ניכר של פעמים כDirecteur d'études associé (ou invité) במוסדות המחקר המרכזיים בצרפת, כמו גם במרכזים הקשורים בחקר הים התיכון (La Maison des Sciences de l'Homme) ובמכון מקס פלאנק בברלין. הוא החבר הישראלי היחיד ברשת European Network for the Study of Greek History.
בימים אלה כותב עירד מלכין היסטוריה מקיפה של הגירות והתיישבות בים התיכון (גויי הים, פלישתים, יוונים, אטרוסקים ופיניקים) כשהוא מחבר שתי תקופות הנידונות לרוב לחוד: "ימי האופל (מאות 11-8) והתקופה הארכאית (מאות 8-ראשית 5). הצעת המחקר מוגשת אף היא ל-ISF.
