"חברת דואר ישראל מצויה במצב הקשה ביותר בתולדותיה, היא קרבה במהירות לנקודה בה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לעובדיה, לספקיה וללקוחותיה, והיא מצויה בסכנת קריסה ממשית". כך נאמר בתשובתה של החברה.
תשובת החברה הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתגובה לבקשה לצו מניעה שהוגשה נגדה על-ידי ההסתדרות וארגון העובדים הארצי נגד יישום צעדי החירום עליהם החליט דירקטוריון החברה.
בתגובת החברה מצוין כי היא תסיים את שנת 2013 עם הפסד בגובה של 100 מיליון שקלים לאחר הפסד דומה בשנה הקודמת. הוצאותיה השנתיות הכוללות של החברה לשנה זו עומדות על סך כ-1.9 מיליארד שקלים, בעוד הכנסותיה השנתיות עומדות על סך כ-1.8 מיליארד שקלים.
לדברי דואר ישראל, תחזית הרווח לשנת 2014 היא אפוקליפטית ואלמלא הייתה נוקטת בצעדים כלשהם והייתה ממשיכה בפעילותה כפי שפעלה בשנת 2013, היה ההפסד שלה לשנת 2014 עומד על כ-185 מיליון שקלים, וכן היה צפוי לה תזרים שלילי בגובה 150 מיליון שקלים.
זאת על-רקע הגידול הצפוי בהוצאות השכר בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים, כמו גם נוכח הגידול בהוצאות התפעול השוטפות עקב התייקרות סעיפים שונים כדוגמת דלק, חשמל, שכר דירה וכיוצא בזה.
החברה מדגישה כי התחזית לשנת 2014 הינה לתזרים שלילי בגובה 100 מיליון שקלים. לדבריה, מדי חודש בחודשו בו לא ננקטות פעולות מנע ונמשכת ההתדרדרות הנוכחית, נגרם לה הפסד בשיעור 15 מיליון שקלים, שהינו בלתי הפיך.
לדברי דואר ישראל, כ-70% מהוצאותיה משמשות לתשלום שכר העובדים, ובפועל אין הצדקה לעלויות שכר כה גבוהות, וחלק גדול מהוצאות השכר יכול היה להיחסך לו הייתה החברה עוברת התאמה לשירותי הדואר הנדרשים בעת הזו. זאת כאשר העולם צועד קדימה והמהפכה הטכנולוגית צמצמה מחד-גיסא את הצורך במשלוח דואר רגיל ומאידך-גיסא העלתה את הצורך במשלוח חבילות.
בתגובה נאמר עוד, כי במהלך ארבע השנים האחרונות חל קיטון משמעותי במספר דברי הדואר בשיעור של למעלה מ-25% מהיקף הפעילות הכוללת, אולם חרף פיחות זה לא חל שינוי מקביל במספר העובדים ו/או במכסות עבודתם ואף לא בתנאי עבודתם, וכל אלה לא הותאמו להיקף העבודה האמיתי.
לדברי דואר ישראל, שעון החול מתקתק עתה לא הרף, קופתה מתרוקנת ממזומנים, ותוכנית הבראה מקיפה לא נראית באופק ואינה בת הישג בטווח המיידי.
בתגובה נאמר כי דירקטוריון החברה סירב לאשר תקציב לשנה שלמה בהעדר מימון, ואישר תקציב לחודש ינואר בלבד. עוד הורה הדירקטוריון על נקיטה בשורת צעדי חירום שמטרתם למנוע קריסה כלכלית של החברה.
יעד החיסכון שקבע הדירקטוריון עומד על 13 מיליון שקלים. בתוך כך הקדימה החברה וערכה קיצוץ בשיעור כולל של 8.4% (60 מיליון שקלים מתוך 714 מיליון שקלים). לדברי החברה, העובדים נדרשים לקיצוץ של 6.6% בלבד (53.5 מיליון שקלים מתוך הוצאות שכר של 1.28 מיליארד שקלים).
לטענת החברה, נתונים חמורים אלה הובאו במלואם לידיעת נציגות העובדים ולמרבה הצער הנציגות וההסתדרות העדיפו לעצום עיניים ולהתעלם ממצבה הקריטי של החברה כאילו חוסר מעש וחוסר התגייסות יעלימו את הצרה.
לדברי דואר ישראל, כל ניסיון של החברה לרתום את נציגות העובדים להצלת החברה זכה לכישלון מהדהד, ונציגות העובדים טומנת את ראשה בחול ומסרבת להתפכח, והחשש האמיתי הוא שכאשר הנציגות תפנים סוף-סוף את המצב החמור - כבר לא תהיה חברה ולא יהיו עובדים.
לטענת דואר ישראל, נציגות העובדים סירבה לחתום על הטיוטה הסופית של ההסכם למעבר למיון יום על פני מיון לילה על כל תוספות השכר הנובעות מכך - מעבר העתיד לחסוך לחברה מיליוני שקלים בשנה.
דואר ישראל הדגישה בתגובתה כי היא אינה יכולה להרשות לעצמה את הלוקסוס של ישיבה באפס מעשה והמתנה לנציגות העובדים שאינה נוהגת כשותף אחראי ליחסים קיבוציים, ועל כן מתבקש בית הדין שלא התערב בשיקול דעתה ולעצור את הליכי ההצלה שלה באמצעות צווים שיפוטיים.
דואר ישראל מעסיקה כיום כ-7,000 עובדים. תוכנית ההבראה של החברה מבוססת בין היתר על סיום העסקתם של כ-2,000 עובדים במימון המדינה וקליטת מאות עובדים אחרים בעלי הכשרה להפעלת בנק הדואר במתכונתו החדשה. בנוסף מבוססת התוכנית על שינויים בשוקי המטרה, בתחומי העיסוק, בתפיסת ההפעלה והתאמתה לצרכי השוק, במבנה ההעסקה של העובדים וביחסי העבודה, ושינויים יסודיים בכללי האסדרה בשוק הדואר.
לדברי דואר ישראל, דירקטוריון החברה החליט על צעדי חירום שנועדו למנוע את קריסת החברה עוד בטרם יעלה בידה להחיל את תוכנית ההבראה. בין הצעדים האמורים: קיצוץ כ-100 משרות של עובדים ארעיים, אי-קליטת עובדים חדשים תחת עובדים פורשים, קיצוץ בהוצאות תפעול ובהשקעות, הקפאת שכר להנהלה הבכירה, התאמת מכסות העבודה של הדוורים למציאות וביטול שעות נוספות.
עם סיום הדיון בתיק שהתקיים בסוף השבוע, קבע בית הדין כי עד להחלטה אחרת יוקפאו צעדי החירום עליהם החליט דירקטוריון דואר ישראל. בית הדין קרא לצדדים לנצל את הזמן להמשך הידברות ישירה.