ועדת הפנים תכין חוק לתפקוד בשעת חרום

עבודה מרשימה של חמש ועדות משנה של ועדת הפנים הסתיימה (יום ב', 10.2.14) בהפקת לקחים מהסופה שהתרחשה באמצע חודש דצמבר 2013. הדוח המסכם יוצג ליו"ר הכנסת ויימסר לו על-מנת שהכנסת תביע את דעתה לגבי אופן היערכות העורף לאירועי חרום. ההמלצות יישלחו לראש הממשלה, לשרים הרלוונטיים ולמבקר המדינה. בפתח הישיבה הציג ח"כ דוד אזולאי את מסקנות הצוות שלו לעניין המגזר הלא הודי והחרדי. לדבריו, הבעיות העיקריות שעלו הן:

• אין גורם אחד שאמור להנחות את כוחות ההצלה והביטחון בעת סופה;

• הסופה לא הוגדרה כאירוע חרום;

• היעדר קבלת אחריות על-ידי גורם ממשלתי כלשהו על הנזקים שהתרחשו ביישובים הבלתי-מוכרים בנגב.

המלצות הצוות שעסק בנושא שלטון המקומי ומגזרי המיעוטים היו:

• הגדרת סמכות ארצית לאירועי סופה - המשרד להגנת העורף שירכז את הפעילות מול הצבא, המשרד לביטחון פנים והרשויות המקומיות;

• ראשי הרשויות יכינו תוכנית לעת חרום - פינוי צירים, מערך מתנדבים לבתי קשישים ותרגול;

• יתבצע תיאום בין רשויות שכנות;

• מכרזים לחרום - ראשי הרשויות יוציאו מכרזים על-מנת לאפשר בעת חרום הקפצת ציוד חרום, פינוי מחוללים (גנרטורים) ועוד

• חלוקת כל עיר לרבעים. בכל עת ראש עירייה יוכל להתעדכן מראש הרובע על המצב בעת חרום;

• חמ"ל מרכזי בעיר בכל רשות מקומית;

• על משרד האוצר לשפות את התושבים בגין נזקי הסופה.

לסיכום, הציע אזולאי כי הוועדה תיזום הצעת חוק למצב חרום. החוק יגדיר מהו מצב חרום ומתי מכריזים עליו ויעסוק בהשלכות המבצעיות והכלכליות שלו. בתגובה לדברים, אמרה היושב-ראש מירי רגב, כי אכן ראוי שבתחילה המשרד להגנת העורף יהיה הגורם המתכלל, אולם בהמשך יש להקים מערך כולל בראשות המשרד לביטחון הפנים, ואז המשרד להגנת העורף יהפוך לחטיבה בתוך המשרד לביטחון הפנים. עוד אמרה כי היא מקבלת את הצעת אזולאי כי הוועדה תציע הצעת חוק בנושא מצבי חרום. חלק מהמסקנות העיקריות של ועדת המשנה שעסקה בגופי ההצלה, בראשות ח"כ יפעת קריב, היו דומות לצוות הראשון. ההמלצות הנוספות:

• הגדרת מדרוג מצבי חרום;

• הקמת קו סיוע טלפוני אחד;

• הכנה מקדימה של הציבור. רגב אמרה כי ראוי שמד"א יכלול בתוכו את שאר גופי ההצלה. עוד אמרה כי היא מקבלת את שאר המלצות הצוות.

עיקרי מסקנות ועדת המשנה בראשות ח"כ דוד צור, בנושא פעולת המשטרה והמשרד לביטחון פנים ופיקוד העורף:

• יש לבחון את גבולות הגזרה בין הארגונים;

• להגדיל את תקציב המשרד להגנת העורף;

• לאפשר לרשויות המקומיות לפעול ב-24 השעות הראשונות כגורם חרום;

• נדרשת "עשיית סדר" בכל הנוגע להחלטות הממשלה ביחס למצבי חרום;

ועדת המשנה, בראשות ח"כ דב חנין, שעסקה בתשתיות, לא סיימה עדיין את עבודתה אך הציגה מסקנות ביניים:

• יש להגדיר מצבי ביניים בין מלחמה לשגרה;

• חייבת להיות הגדרה להודעה על מצב חרום;

ועדת המשנה בראשות ח"כ נחמן שי, שעסקה במידע והסברה ובפיצויים לרשויות המקומיות ולאזרחים, הציגה את מסקנותיה:

• יש לבחון כיצד לפצות את הנזקים לבתי הספר (שעדיין לא פוצו);

• משרד האוצר בחן את הפיצויים לפי מפתח חברתי-כלכלי של היישוב, אולם אין קשר בין הנזק הממשי לבין מצב זה;

• יש רשויות נוספות הזכאיות לפיצוי מעבר ל-45 רשויות המצויות ברשימת משרד הפנים;

• יש לפצות עובדים שאינם עובדי מדינה;

• המדינה לא הגדירה את הסופה כאסון או פגעי טבע, ולכן קיימות בעיות בתחום הביטוח שכן אזרחים רבים נותרו חשופים. לדוגמה: מי יפצה אדם שעץ בעיר נפל על רכבו. כמו-כן חברות ביטוח רבות מגדירות את הסופה כ"גורם עליון" ומחריגות את עצמן מחובת הפיצוי;

• מספר טלפון אחד למוקד חרום ואתר אינטרנט אחד;

• גורם אחד שיסביר לאוכלוסייה את המצב באמצעות פיקוד העורף על האולפנים המשוכללים שלו ועל כוח האדם שלו על-מנת לרכז את המידע.

ח"כ דוד אזולאי אמר כי הסופה הייתה בסך-הכל קדימון לרעידת אדמה. נציג משרד התחבורה אמר: "חברת החשמל עודכנה מבעוד מועד בתחזית המצביעה על אירועי שלג הנצבר לגובה מעל 10 ס"מ בהרים. עד כה הועברו לרשויות בסך-הכל 30 מיליון ש"ח. ושאר הפיצויים? בדיונים. ומי לא הגיע לדיונים? נציגים רלוונטיים של משרד האוצר והממונה על הביטוח. כאמור, בקרוב יוגש הדוח המסכם לגורמים הרלוונטיים ותוגש הצעת חוק בהתאם.