ארקיע הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 16.4 מיליון שקלים כנגד משרד האוצר והשב"כ המנהלים בשם המדינה את תקציב אבטחת התעופה הישראלית. זאת בטענה להפלייתה אל מול אל על בנוגע להשתתפות המדינה בהוצאות האבטחה שלה.
בתביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד
דרור שטרום ודלית יעקובוביץ' מצוין כי שיעור השתתפותה של המדינה במימון מערך האבטחה עמד בתקופת התביעה על כ-50%-70% ( בשנת 2013 הוגדל שיעור זה עד ל-85%). לדברי ארקיע על המדינה להקפיד על תקינות ההתחשבנות בין חברות התעופה לבין עצמן ובינן לבין המדינה לרבות שמירת השוויון ומניעת הפליה בין חברה לחברה.
ארקיע מציינת עוד כי אל על היא זו המספקת את אבטחת התעופה לחברות התעופה הישראליות תחת הנחיות השב"כ ולאל על נתונה בלעדיות מוחלטת במתן שירותי אבטחת נוסעים ומטען בטיסות נוסעים של ארקיע וישראייר.
לדברי ארקיע, עד לשנת 2000 היא שותפה בהיקף ירוד ונמוך בהרבה מאל על בגין הוצאותיה באבטחת התעופה, והפליה זו הניעה אותה לעתור לבג"ץ על כך שהשתתפות המדינה בהוצאות אבטחת התעופה של אל על גבוהה מהשתתפות המדינה בהוצאות אבטחת התעופה שלה.
בעתירה נאמר כי ארקיע וישראייר אינן זוכות להכרה בהוצאות האבטחה שלהן בשיעור שווה לאל על באותם סוג הוצאות הזהים לשתי החברות. המדינה בחרה שלא להתגונן בעתירה והודיעה תחת זאת לבית המשפט העליון כי תשווה את השתתפותה בהוצאות אלו ל-70% לכלל חברות התעופה הישראליות כמתחייב מעיקרון השוויון.
נוכח הודעתה זו של המדינה שכמוה כקבלת העתירה נמחקה העתירה בהסכמה. אולם למרבה התדהמה התברר לארקיע בדיעבד כי כבר בחודש אוקטובר 2001 כ-3 חודשים בלבד לאחר פסק הדין שניתן בעתירת ארקיע הגיעה המדינה ל"הסכמה נוספת" עם אל על להגדלת היקף התקורות (קרי הוצאות שאינן הוצאה ישירה בגין אבטחה לרבות אחזקת משרדים, מידע ותקשורת, ייקור חוזי שינוע בחו"ל הוצאות מטה הביטחון ועוד) שיוכרו לאל על ב-3 מיליוני דולרים לשנה.
כל זאת בלא שארקיע תזכה לגידול זהה וכך אירע שעיקרון השוויון שזה עתה הציגה המדינה בפני בית המשפט העליון בהודעה גלויה מפורשת בכתב שיהיה נר לרגליה, הופר בגסות בתוך זמן כה קצר מרגע שהתחייבה לו המדינה.
עוד התברר לארקיע כי בשנת 2010 נתקבלה החלטה נוספת דומה המגדילה את השתתפות המדינה בתקורות של אל על הפעם בסכום נוסף של 250,000 דולר, כאשר גם בזו הפעם לא הושוו תנאיה של ארקיע לאלו של אל על, הסכמה נוספת זו העמיקה עוד יותר את ההפליה ואת חוסר השוויון בה והעמדה את ארקיע במכלול בנחיתות מהותית מול מתחרתה הדומיננטית אל על.
ארקיע טוענת עוד כי בשל הסדר ההתחשבנות בגין אבטחת התעופה בישראל הכולל את השתתפותה בהוצאותיה של אל על היא חויבה בפועל בהשתתפות של כ-10% מן התוספות המפלות הלו לאורך שנים. ארקיע מאשימה את משרד האוצר ואת השב"כ בהפלייתה ובפגיעה בתחרות על-ידי מתן מיליוני שקלים לגורם הדומיננטי בענף על פני המתחרים הקטנים וכל זאת במקום לנהוג בשוויון כנדרש על-פי דין.
לטענת ארקיע, לאורך שנים נמנעה ממנה הגישה המלאה למידע ולנתונים המבססים את הסכומים שנדרשה לשלם כגביה עודפת. לדבריה היא שילמה לאורך למעלה מעשור סכומים העולים בהרבה על התשלום הריאלי שהיה עליה לשלם לפי אמת המידה של שוויון והיעדר הפליה, כמו גם לפי אמת המידה של יושר ותום לב בקיום הסדר האבטחה.
בפועל, לטענת ארקיע, לאור ההסכמות המפלות הנסתרות אליהן הגיעו משרד האוצר והשב"כ עם אל על שילמה ארקיע הן בגין הוצאות האבטחה שלה מהסוג שהוכרו לאל על אך נמנעו ממנה מתוקף ההפליה הפסולה והן בגין השתתפותה בעלויותיה של אל על סכומים המגיעים כדי 4.64 מיליוני דולרים שהינן עלויות האבטחה שנמנעו ממנה מכוח ההפליה הפסולה ואשר אותם מתבקש עתה בית המשפט לפסוק לארקיע.
לסיכום טוענת ארקיע כי בשל התנהלותם של משרד האוצר והשב"כ היא ניזוקה פעמיים: ראשית במניעת הכרה בתקורות ארקיע ובאי החזר והשתתפות בהוצאות האבטחה והביטחון מאותו סוג בו מכירה המדינה לאל על.
שנית, בחיובה בתשלום חלק יחסי מאותן תקורות מפלות של מתחרתה אל על, ובכך יוצרת המדינה עיוות תחרותי ופגם מובנה בהתנהלות השוק כאשר ארקיע ממנת את מתחרתה הגדולה, ובנוסף נפגעת מסחרית ביכולתה להתחרות מול חברות תעופה זרות להן עלויות ביטחון נמוכות בהרבה.
אשר על כן מתבקש בית המשפט להורות למשרד האוצר ולשב"כ להכיר בהוצאות התקורה של ארקיע כחלק מהוצאות אבטחת התעופה שעל המדינה להשתתף במימונה כשם שהוצאות אלו הוכרו אצל אל על, ולחייב את המדינה לשלם הוצאות אלה לארקיע בסך 2.86 מיליון דולר.
בנוסף להשיב לארקיע 1.78 מיליון דולר בגין כספים ששילמה בעודף בין השנים 2001-2013 בשל התקורות שהוכרו לאל על שלא כדין תוך הפרות חובות השוויון ואשר ארקיע אולצה לשלם בעבורם. בנוסף להורות למדינה למסור לארקיע מעתה ואילך כל מידע הקשור לנושא אבטחת התעופה ולא לנקוט בכל שינוי ללא יידועה והסכמתה.
ארקיע מצביעה במסגרת תביעתה על הפליה אסורה נוספת בנושא הטיסות הפרטיות שאינן נמכרות לציבור והינן בעיקר טיסות של גורמים רשמיים-ממלכתיים. הפליה הבאה לידי ביטוי בכך שהמדינה נשאה במימון הוצאות האבטחה של אל על באותן טיסות פרטיות.
זאת בניגוד בניגוד למסמך "פלג" של המדינה עצמה בו נקבע כי היא לא תשתתף בהוצאות האבטחה של טיסות פרטיות אלו. כתוצאה מכך נוצר טוענת ארקיע, עיוות תחרותי מובהק, ופגיעה בתחרות ההוגנת וביכולת ארקיע להתחרות.
בעניין זה מתבקש בית המשפט להורות למדינה להימנע ממימון כלשהו של הוצאות הביטחון לטיסות פרטיות ולהוציא טיסות אלה בכלל מהסדר האבטחה והשתתפות בהוצאות הנהוגות על-ידי משרד האוצר והשב"כ.