"זקן הגנה על עצמה, לא על אולמרט"

סניגוריו של אהוד אולמרט דוחים (יום ה', 13.2.14) את מה שהם מכנים "זן חדש, מעין אנדרוגינוס" שהתגלה בסיכומי המדינה - הפיכתם של אולמרט ושולה זקן לאדם אחד, כאשר אולמרט נושא באחריות שילוחית למעשיה של זקן כאילו היה מנהל בתאגיד וכאילו היא חלק מגופו. בפועל, הם אומרים, זקן הייתה אישה חזקה ועצמאית שידעה לפעול על דעת עצמה, כפי שאירע הן בפרשת ראשונטורס והן בפרשת רשות המיסים. המתנות שנתן שמואל דכנר לזקן היו רק על-רקע מערכת היחסים ביניהם, טוענים סניגוריו של אולמרט; הוא לא ידע עליהן ולא ידע על טיב היחסים. ואולם, המדינה שבויה בקונספציה של דכנר ורואה כאמור את אולמרט וזקן כגוף אחד, במקום לבחון את מצב הדברים על-פי הראיות, אומרים עוה"ד רועי בלכר, ליאת ארזי, אלעד כהן וירון ליפשס. כחלק מאותה קונספציה - ממשיכה ההגנה - טוענת התביעה, כי זקן עשתה כל שביכולתה כדי להגן על אולמרט. אלא שהתביעה מתעלמת מכך שככל אדם, זקן ביקשה קודם כל להגן על עצמה, הן בחקירתה במשטרה והן בעדותה בבית המשפט. לזקן היו סיבות משלה לנקוט בקו חמקני בנוגע לקבלת הכספים מדכנר, ולכל היותר ענתה ב"יכול להיות" היפותטי כאשר העלו בפניה החוקרים את האפשרות שחלק מן הכספים הועברו לאולמרט. סוגיה התופסת מקום נרחב בסיכומים היא 100,000 שקל שנתן דכנר לזקן באפריל 2004. לטענת המדינה, 60,000 שקל מתוך סכום זה הועברו לאולמרט. אלא שהסניגורים אומרים, כי בעוד שבכתב האישום נטען שהכסף הועבר אליו במישרין, רק בסיכומיה אימצה הפרקליטות את גירסתה של זקן לפיה הכסף הועבר לעו"ד אורי מסר, מקורבו ופרקליטו של אולמרט. לדברי ההגנה, באותו מועד כלל לא היו גרעונות שהיה צורך לכסות וממילא לא היה כל צורך בכספים אלו. היא דוחה את גירסת התביעה, לפיה מסר היה צריך לכסות 380,000 דולר שנטל ממשה טלנסקי לכיסוי הגרעון של קמפיין אולמרט: טלנסקי מעולם לא דרש את הכסף בחזרה ולא קיבל אותו. אילו רצתה זקן לסייע לאולמרט - כפי שטוענת התביעה - היא הייתה מעידה בבית המשפט שנטלה את הכסף לעצמה ולא אומרת שהעבירה אותו למסר. מסר עצמו לא הובא לעדות ואין כל ראיה לדבריה של זקן, אשר ביקשה להפחית מהחשדות נגדה בכך שטענה שהעבירה הלאה חלק מהכסף שקיבלה מדכנר. הסניגורים אומרים, כי זקן העלתה במשטרה את שמו של מסר רק על בסיס מידע מוטעה שמסרו לה החוקרים. הם סבורים, כי למעשה הוציאה זקן את הכסף למימון חופשה משפחתית באילת.