"מאז דיוני ועדת הריכוזיות, היקף בעיית הריכוזיות צומצם ב-20 חברות - מ-68 בשכבה השלישית ומעלה שצריכות להתקפל בשנתיים האחרונות נשארו 48. המבחן של החוק הינו לא רק בקיפול פירמידות, בהחלשת קבוצות ריכוזיות ובהפרדה של נכסים ריאליים מפיננסיים אלא גם בשאלה לאן עוברות האחזקות הללו - באיזו מידה האחזקות, במיוחד במגזר פיננסי, יעברו לציבור בדרך של פיזור מניות בשוק. בשנים הקרובות, אני מצפה לשינויים חיוביים בשוק ההון (מקווה)". את הדברים האלה אמר היום (ג') יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר בכנס של משרד עו"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' ופירמת רו"ח וייעוץ דלויט בריטמן-אלמגור-זהר בנושא חוק הריכוזיות שנערך בתל אביב.
אהרון פוגל, היו"ר הזמני של אי.די.בי פתוח, ציין כי "מי שחשב שיש בחוק הריכוזיות איזו תועלת לא חשב על הנזק שעלול להיגרם בעקבות כך. מטרת החוק תושג - שיעור בעלי השליטה יירד מ-40% וזאת על-ידי כך שחברות יצאו מהבורסה. הציבור לא יוכל להשתתף בהשקעות חדשות. הוא יצטרך לחפש השקעות או הנפקות בחו"ל".
פוגל קרא לביטול חוק הריכוזיות ואמר: "רה"מ בעד הורדת מיסים ומעלה מיסים, אין מנוס מלנצל את הבמה ולקרוא לרה"מ ולשר האוצר שיקפיאו את חוק הריכוזיות עד לבדיקה נוספת. אם לא ייעשו כן - יהיו שותפים למחדל ענק שפוגע בציבור... הבורסה תקטן ולא תגדל".
פוגל כינה את האוזר "יו"ר נאור ביותר" ועקץ את ח"כ
משה גפני שלא הגיע לכנס: "אמרו שעשו את חוק הריכוזיות במטרה להגן על כספי הפנסיה של הציבור. כיו"ר מגדל לשעבר אני אומר לכם - כשנותנים אשראי לוקחים סיכון. מגנים על הציבור על-ידי זה שלא יקחו סיכונים להשקעה שלו, בשורה התחתונה פוגעים בו. עכשיו יעשו השקעות פרטיות ללא ציבור. האמת שאני לא מבין את מי שמנפיק היום אג"ח, המחיר הציבורי בלתי נסבל, עדיף לקחת הלוואה מבנק, לפחות אם אתה נתקע יש לך עם מי לדבר".
להחליף רע ברע אלי יונס, לשעבר בנק
מזרחי טפחות, התייחס להשלכות על המערכת הבנקאית ואמר: "מתוך חמשת הבנקים הגדולים בישראל יהיו 4 חברות ללא גרעין שליטה וכך גם אחת עד שתיים מחברות הביטוח, ומי שאמור להיות קולם של הבעלים הם המשקיעים המוסדיים. כמו למשל מה שקרה בטבע, ראינו התארגנות של בעלי מניות שביקשו שהשקעתם תקבל הגנה; אך כשמדובר בבנקים ובחברות ביטוח אנחנו נמצאים בעולם שונה לחלוטין, בחברה ללא גרעין שליטה המינוי של דירקטורים נעשה בידי ועדה שבראשה שופט. אין מנגנון של בעלי מניות שיוכל לתפוס את המוסד.
"כשמגיעה שעת מבחן לשליטה לצורך אין בידי המוסדים כלי אלא למכור את המניות שבידם, וזה אומר מפולת כללית, אין שום דבר באמצע, איזו תרבות של ניהול. מעשה החקיקה של חוק הריכוזיות משול לחלב שנשפך - הרגולטורים יצטרכו לתקן את העיוות הנוראי שעשה החוק והוא נטילת ההשפעה של הבעלים על הנעשה בחברה".
עו"ד
דוד חודק, ראש משרד גרוס קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' הוסיף כי "מהדיונים בכנסת עולה חשש של חברי הכנסת מפני פגיעה בדמוקרטיה על-ידי הקבוצות העסקיות הגדולות. לדעתי זהו איום סרק. בכל עימות שהיה בין הממשלה לסקטור העסקי בשנים האחרונות, ניצחה הממשלה בנוק אאוט - בסלולר, בוועדת שישינסקי וגם בחוק זה. לעתים רגולציה מחליפה רע ברע אחר. במקרה זה, החלשת גרעיני השליטה ופיזורם והחלפת שלטון בעלי השליטה בשלטון המנהלים. לא ברור מה עדיף לציבור?! אפרופו רגולציה, מניסיוני בוועדת חודק, השארנו בידי השוק דרגות חופש גדולות ביחס ליישום ההמלצות אליהן הגיעה הוועדה. בחוק הריכוזיות דרגות החופש שהותיר המחוקק למגזר העסקי מצומצמות ביותר, אם בכלל. לדוגמה, ניתן היה לאפשר בחירה בין הפרדה ניהולית להפרדת בעלות בין התחום הפיננסי לריאלי".
רו"ח אילן בירנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי בדלויט בריטמן-אלמגור-זהר, אמר בכנס כי "אם מפרקים את החוק לגורמיו ובוחנים את אותם מהלכים אשר לכאורה אמורים להביא לקידום התחרותיות וצמצום הריכוזיות, ספק אם החוק משיג את המטרות לשמן נועד. נראה כי היה צריך להסתפק בפעולות שונות ומתואמות של הרגולטורים השונים ולא לייצר חוק שרב הנסתר בו על הגלוי. ישנם דברים בחוק שנשארו בלתי מוגדרים, בעיקר הפרק העוסק בהקצאת נכסי המדינה והדבר עשוי לייצר אי-ודאות במשק. עלינו לזכור כי לצורך הגברת התחרותיות חשובה גם ההשקעה של הגופים הבינלאומיים בישראל ואלו מן הסתם מחפשים סביבה עסקית תומכת ויציבה, וחוסר הוודאות שנוצר כעת עלול רק להבריח אותם מכאן".
