בנק ישראל, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, רשות המיסים, רשות ניירות ערך, והרשות לאיסור
הלבנת הון ומימון טרור יצאו (יום ד', 19.2.14) בהודעה משותפת בה הם ממליצים לציבור ששוקל שימוש במטבעות וירטואליים מבוזרים להבין את המאפיינים, להיות מודע לסיכונים הייחודיים הגלומים בשימוש בהם, ולגלות ערנות וזהירות מוגברת.
בכך מצטרפות הרשויות בישראל לרגולטורים בארה"ב, בקנדה, באיחוד האירופי ועוד, אשר פרסמו אזהרות דומות לציבור.
להלן הסיכונים העיקריים אליהם מפנים הרגולטורים את הזרקור:
- 'מטבע וירטואלי' שאינו מהווה הילך חוקי - המטבעות הווירטואליים אינם מונפקים על-ידי בנק מרכזי ואינם זוכים לגיבוי של בנק מרכזי הערב לערכם הנקוב של המטבעות המונפקים על ידו ופועל לשימור האמון בהם. בנוסף, הם אינם מהווים הילך חוקי בישראל, ולפיכך אין חובה לקבלם כתמורה עבור נכס או שירות או כפירעון של חוב כספי.
- ניהול סיכונים על-ידי מוסדות פיננסיים - מאחר ששימוש במטבעות וירטואליים מאפשר העברתם באופן אנונימי, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים עליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, המדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור. לפיכך, על המוסדות הפיננסיים להתחשב בכך במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שלהם, לרבות לעניין הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
- מרמה והונאה - המאפיינים הייחודיים של המטבעות הווירטואליים עלולים להוות קרקע פורייה לפעולות מרמה, כדוגמת "הונאות פונזי" - הונאת ממון שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, משולמים מכספם של המשקיעים העתידיים ואינם אלא החזר חלקי של הקרן. הונאות מסוג זה ואחרות באות לידי ביטוי בין היתר בשימוש בטכנולוגיה, במוצרים חדשניים ובצמיחה מהירה של תעשיות כדי למשוך אנשים נוספים להשקיע את כספם, מתוך הבנה שמשקיעים פוטנציאלים נוטים להיות חשדניים פחות בשל חוסר ההיכרות עם המוצע להם ומאמינים בהבטחת החדשנות המוצעת להם. כמו-כן, העסקות במטבעות וירטואליים המבוזרים אינן ניתנות לביטול, ומרגע בו בוצעה מכירה לא ניתן להשיב את הערך ששולם. אי-לכך, השימוש בהם כאמצעי תשלום חשוף להונאות אי-אספקת מוצר או שירות, בהן לאחר התשלום לא מועברת על-ידי הספק או נותן השירות כל תמורה.
- תנודתיות גבוהה - הערך של המטבעות הווירטואליים דוגמת ביטקוין נתון לתנודתיות גבוהה במיוחד. ערכו של הביטקוין, למשל, עלה אומנם תקופה מסוימת בחדות, אך הוא עלול גם לצנוח במהירות, כפי שכבר אירע. לתנודתיות כאמור יש השלכות הן על מי שמשקיע במטבעות הווירטואליים, והן על מי שמבקש להשתמש בהם כאמצעי תשלום, בין כלקוח ובין כספק, שכן, התנודתיות משפיעה על נכונות בתי עסק או נותני שירותים לקבל מטבעות וירטואליים מסוג זה, לאור העובדה שעיקר הכלכלה ממשיכה להתנהל במטבע המקומי.
- ניצול לצרכים פליליים לרבות להלבנת הון ומימון טרור - העסקות המערבות מטבעות וירטואליים מבוזרים הן גלויות ומתבצעות ישירות בין שני צדדים (Peer-To-Peer), אולם הצדדים לעסקה נשארים אנונימיים, דבר שלרוב מקשה על התחקות אחריהם. אנונימיות זו עלולה להיות מנוצלת לצרכים פליליים, לרבות להלבנת הון, מימון פעילות בלתי חוקית ומימון טרור. רשויות אכיפת החוק עשויות, לפיכך, לסגור פלטפורמות למסחר במטבעות הווירטואליים המשמשים לצרכים לא-לגיטימיים, תוך מניעת הגישה או השימוש בהון הלקוחות, שייתכן שמוחזק על-ידי פלטפורמות אלו.
- גניבה - מטבעות וירטואליים נשמרים בדרך כלל על גבי מחשב או טלפון חכם; בהקשר זה דווחו מקרים של פריצה למחשבים וגניבת ביטקוין בסכומים גדולים. בנוסף, מקרה של אובדן או שיכחת סיסמת הגישה עלולים להוביל לאובדן מוחלט של הערך האצור במחשב או בטלפון.
- הפסד הכסף בפלטפורמות המסחר - רכישה של מטבעות וירטואליים יכולה להיעשות באופן ישיר ממי שמחזיק בהם, באמצעות זירות מסחר או באמצעות שירותי חליפין. הן זירות המסחר והן שירותי החליפין הללו בדרך כלל אינם פועלים תחת רישיון ייעודי ופיקוח רלוונטי. במספר מקרים גורמים אלו הפסיקו את פעילותם בשל פריצה של צד ג', וערך המטבע הווירטואלי שהוחזק בהם ירד לטמיון. כמו-כן, שירותים אלה חושפים את המשתמשים בהם למגוון רחב של סיכונים נוספים כתוצאה מחוסר היציבות התפעולית, כשלי אבטחת מידע וחוסר ודאות רגולטורית המאפיינת את פעולתם.
- היעדר פיקוח על המסחר - המסחר במטבעות וירטואליים אינו מפוקח בידי רשות כלשהי מרשויות המדינה. בהקשר זה יצוין, כי סוחרים ישראלים בביטקוין ודומיו הרשומים כנותני שירותי מטבע במשרד האוצר, אינם רשומים שם בהקשר של המסחר במטבעות וירטואליים, אלא לגבי פעילות נלווית בלבד. כמו-כן, רשות ניירות ערך אינה מפקחת על מסחר בביטקוין ודומיו או בניירות ערך שהנ"ל מהווים את נכס הבסיס שלהם.
"הודעת הרגולטורים מאכזבת מאוד" "הרגולטורים של תחום הפיננסים הוציאו אזהרה צרכנית שאינה מחדשת דבר במקום לדאוג לאסדרת תחום המסחר בביטקוין ובמטבעות וירטואלים אחרים". כך אומר עו"ד אוהד מימון, ראש מחלקת הבנקאות והפיננסים במשרד
פרופ' יובל לוי ושות'.
בנוגע לסדרת האזהרות על אודות המסחר בביטקוין שפרסמו הרגולטורים, אומר עו"ד מימון, המתמחה בתחום אמצעי תשלום מתקדמים, כי מדובר באזהרות "מפתיעות ומאכזבות מאוד. הן מפתיעות לא בשל תוכנן, אלא דווקא בשל הדברים שלא נאמרו בהן, והיו צריכים להיאמר, ובכלל זה התייחסות לסוגיה כיצד אמורים לא רק הצרכנים לנהוג אלא גם הגופים הפיננסים בכל הקשור למסחר בביטקוין".
עו"ד מימון הוסיף כי לעת עתה אין התמודדות אמיתית של הרגולטורים עם סוגיית המטבעות הווירטואליים. הרגולטורים צירפו שורה של אזהרות בדבר סכנות שכולם כבר מכירים, במקום לפעול לאסדרה של השוק. לאחר תקופה ארוכה דיה בה קיים מסחר ער במטבעות וירטואליים ואמצעי תשלום מתקדמים, היינו מצפים מגופים בעלי יכולת אסדרה של השוק, כדוגמת בנק ישראל ומשרד האוצר, שייתנו מענה פרקטי לסוגיות הבוערות ושיוציאו הנחיות ותקנות מוגדרות, ולא יסתפקו באמירות ואזהרות צרכניות. לשם המחשה, כיצד אמורים הגופים הפיננסיים לנהוג ביחס לסוחרי ביטקוין לאור האזהרות שפרסמו הרגולטורים? כל שההודעה אומרת הוא שישנו סיכון מסוים במסחר בביטקוין (ובמטבעות קריפטוגרפיים אחרים). לא נאמר ולא נאסר על הבנקים לפתוח חשבונות לסוחרי ביטקוין.
לדברי עו"ד מימון, לא מובן גם כיצד, מצד אחד, נטען כי ישנו סיכון במסחר בביטקוין, ומצד שני הרגולטורים לא קובעים אסדרה וחובת רישום על סוחרי הביטקוין (למרות שרוב סוחרי הביטקוין היו מעדיפים להירשם ולחסות תחת רגולוציה מסודרת). יותר מכך, ההודעה אינה מבחינה ואינה מאבחנת בין סוחרי ביטקוין לבין ה"כורים", שרוב פעילותם הינה מחשובית ואין בה את רוב הסיכונים שהוצגו בהודעה.
"האכזבה גם נובעת מן העובדה שנראה שמוחמצת הזדמנות של ממש ליצור מסגרת חקיקתית ורגולטורית מתאימה להנפקה ואסדרה של מטבעות וירטואליים. גם אם יש סיכונים בביטקוין, ברור היום שהמטבעות הווירטואליים לא ייעלמו מן העולם, ולכן אי-אסדרתם אינה מעלימה את הבעיה, אלא רק דוחה את ההתמודדות איתה".
יש גם יתרונות כמובן, שחלק מהחסרונות אותם מציגים הרגולטורים, מהווים גם יתרון עבור הציבור במקרים מסוימים, כגון האנונימיות שבביצוע עסקות. בנוסף, בביטקוין גלומים גם יתרונות אחרים, כגון היעדר העמלות, מה שמאפשר העברת תשלומים גם בסכומים קטנים מאוד. יש המאמינים שמדובר גם בהשקעה טובה, שכן הביטקוין הוא מטבע מוגבל וסופי, בניגוד להדפסת הכסף הבלתי מוגבלת המתאפשרת על-ידי הממשלות, ועל כן, לדעת אחדים, הוא מהווה הגנה טובה מפני היפר-אינפלציה.
ח"כ
תמר זנדברג (מרצ) היא מאלה שיצאו נגד האזהרות של רשות המיסים, בנק ישראל ומשרד האוצר לגבי השימוש במטבעות וירטואלים והגדירה אותם כ"שמרנות מיותרת".
״דווקא בעולם של ריכוזיות מסוכנת ומזיקה של המערכת הבנקאית, ביטקוין הוא הזדמנות לביזור במקום שליטה ריכוזית, ולא כדאי לפספס אותה״, אמרה זנדברג.
"בכל העולם גובר השימוש במטבע הוירטואלי אשר חוסך עמלות שימוש ומאפשר רכישות אנונימיות. לאחרונה גרמניה אף בחרה לקבל את הביטקווין לצורכי תיאום מס. על-רקע זה, האזהרה אשר שוחררה היום היא בעיקר תמוהה ויש בה פספוס הזדמנות לצעוד קדימה באומץ ומתוך הבנת העולם המשתנה. ישראל בחרה היום להצטרף לסין בניסיון השמרני למנוע את הקדמה והאפשרויות שהמטבע החדש מציע לאזרחים", ציינה.
היא הוסיפה כי "מדינת ישראל היא אחת השחקניות המרכזיות בעולם בתחום הביטקווין והמטבעות הווירטואליים, יש כמות גדולה של בעלי עסקים בישראל אשר מכבדים את המטבע וכמות גדולה עוד יותר של ישראלים אשר נהנים מיתרונות המטבע. אני ממליצה לבנק ישראל ולמשרד האוצר לבחון שוב את האזהרה ולשנות כיוון״.
