יו"ר ו' הכספים: "אולי צריך מרד צרכני חשמל"

דיון סוער התקיים (יום ג', 25.2.14) בוועדת הכספים על-רקע המשבר הפיננסי העצום שבו נתונה חברת החשמל מזה שנים. החוב הכולל של החברה טפח ל-74 מיליארד שקל. חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה התעמתו סביב החוב של הרשות הפלשתינית לחברת החשמל שעומד על כ-1.4 מיליארד שקל. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר בדיון כי "אזרחי ישראל אינם צריכים לממן את הגירעונות של חברת החשמל, שנובעים מאי תשלום של צרכנים ספציפיים כמו הרשות הפלשתינית. על המדינה לחייב את הרשות לשלם". לדבריו, "במצב הנוכחי, מספקים לפלשתינים דלק ומים ואם הם חכמים, יפסיקו לשלם על השירותים וכן הלאה. אם מדובר היה בלוקחות ישראלים, ממזמן היו מנתקים אותם. אז או שגם אנחנו, אזרחי ישראל, לא נשלם, או שמי שגרום לחברה לא לגבות ישלם, אם זה האוצר האוצר, ואם הממשלה עקב חולשה, אז שהממשלה תממן. בכל מקרה, לא ייתכן שאזרחי ישראל ישלמו יותר. אם זה לא ייפתר, ועדת הכספים תלך לבג"ץ על חוסר שוויון בנטל". בסיכום הדיון הודיע סלומינסקי, כי בשבועות הקרובים יקיים דיון נוסף על-מנת לבחון את הרפורמה המקיפה בחברת החשמל וכדי לדון במסקנות ועדת יוגב לבחינת משק החשמל ומצב החברה.

"המשבר הקשה ביותר מזה 60 שנה"

יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, הסביר: "אם היינו חברה פרטית, ממזמן היינו מפסיקים את אספקת החשמל לרשות הפלשתינית ולרצועת עזה. הפלשתינים צברו חוב של קרוב ל-1.4 מיליארד שקל, למרות התראות שלנו אליהם במשך שנים. אם אזרח רגיל לא היה משלם את חשבון החשמל, היינו מנתקים אותו תוך שבוע וכאן למרות בחוב הפיננסי העצום של החברה, אנחנו נאלצים להמשיך לספק חשמל לרשות. הבעלים שלנו זה המדינה והיא צריכה לקבל החלטה בעניין. את החוב הזה חייבים לגבות. לעיתים הרשות גובה מתושביה ולפעמים לא וכשגובה, לא מעבירה את הכסף לחברת החשמל אלא למטרות אחרות". רון-טל התייחס למשבר של החברה: "אנחנו במשבר הקשה ביותר מזה 60 שנה, בעקבות מצב פיננסי נוראי שבו נמצאת החברה". הוא אמר כי ההידרדרות החלה לפני כ-17 שנה מאז חוקק חוק משק החשמל ב-1996 וכי החוב הכולל של החברה עומד על 73 מיליארד שקל, מתוכו חוב פיננסי לגופים בשוק ההון, בנקים, מוסדיים וכד' של 54 מיליארד שקל. יתר הסכום כולל מיסים דחויים, אשראי ספקים וכד'. "ניתן לצאת מהמשבר הזה", אמר רון-טל. "מרכיב חשוב ומרכזי זו מהפכת הגז שתוביל לאספקת חשמל זולה הרבה יותר, נקייה יותר וכחול-לבן - עצמאות אנרגטית של המדינה. הבעיה העיקרית בהולכת הגז, היא שכיום היא נסמכת על צינור הולכה אחד. זה בטיפול והמערכת תתפקד אופטימלית בעוד 4-5 שנים. דה-פקטו כבר יש תחרות, אך לא מוסדרת וזה יוצר חוסר יציבות עד כדי שוק עם פעילות בלתי נשלטת". יו"ר ועד העובדים בחברת החשמל, מיקו צרפתי, אמר כי החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של הרפורמה, וכי במקביל ועדת יוגב שצריכה להגיש את המלצותיה. "הרבה אינטרסנטים מנסים לתקוף את הרפורמה הזו", הוא אמר. רכז האנרגיה באגף תקציבים באוצר, אורן משהף אמר כי גם האוצר חושב שאף אחד לא צריך לממן אי-גבייה מהרשות אבל לא האוצר הוא הסמכות בעניין. "ההחלטה מה לעשות עם המצב אליו נקלעה החברה איננה החלטה אוצרית", ציין. ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי): "בפועל, בחסות ממשלת ישראל, הפכה הרשות הפלשתינית לאקס-טריטוריה, מבחינת החוק. הרשות מוציאה מיליונים בשנה על מימון ועידוד טרוריסטים בדיוק על-פי ההגדרות בחוק ובכל זאת היא חסינה, כמו החסינות מפני ניתוק החשמל שהיא מקבלת ממשלת ישראל". סטרוק קראה לוועדת הכספים "לקיים בירור מעמיק לאילו מטרות מועברים הכספים שישראל מעבירה לרשות ולקזז את החוב לחברת חשמל מהכספים הללו".

ביש עתיד והעבודה תקפו: "זה דיון על החברה בכללותה"

חברי הכנסת מיכל בירן (העבודה) ואראל מרגלית (העבודה) תקפו את הדגש המיוחד שניתן לדיון במשבר הפיננסי של חברת החשמל, לנושא החוב הפלשתיני. "נראה שמאוד נוח לכמה גורמים כאן, להסיט את הדיון במשבר הכולל של החברה לכיוון החוב הפלשתיני. חברת החשמל עוד לא ביצעה את מה שהיא מחויבת לעשות בביתה פנימה, על-מנת להתייעל ולהקטין את המשבר". ח"כ בירן השמיעה דברים דומים ואמרה, כי צריך לזכור כי החוב הפלשתיני הוא לא יותר מ-7% מכלל החוב של החברה", אמר. ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) בחרה לתקוף דווקא את ההתנהלות הפנימית של החברה: "עושה רושם שההתנהלות בחברת החשמל אינה מעודדת התייעלות והקטנת חובות. אני שומעת את היצרים בין ההנהלה לעובדים ועלינו לתת את הדעת על זה". ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד-ביתנו): ״הסדרי החשמל עם הפלשתינים הם עניין מדיני ולא אוצרי. ועדת הכספים איננה צריכה להיכנס לעובי הקורה בעניין זה, אלא רק להבטיח שהציבור לא ישלם את המחיר על התחשבנות כזו או אחרת עם הפלשתינים בנושא החשמל, אלא ממשלת ישראל תישא באחריות התקציבית. באשר לרפורמה, העובדים צריכים להבין שנוצרה מציאות חדשה ומה שהיה לא יהיה. החברה נמצאת בתהליך הבראה, וכל דו״ח שיוכן יובא לדיון בפני הוועדה.״