בשנת תשע"ו ילמדו במוסדות להשכלה גבוהה כ-8,000 תלמידים חרדים. נתון זה עלה ממצגת של המועצה להשכלה גבוהה, בדיון בנושא הנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי שהתקיים (יום ג', 25.2.14) בוועדת החינוך, התרבות והספורט. עוד עלה כי בשנת תשע"ג הוקמו עשרה מח"רים - מחלקות חרדיות - מתוקצבים חדשים (מצ"ב מצגת נתונים). במסגרת הדיון עלתה גם השאלה האם הנגשת ההשכלה האקדמית לחרדים צריכה היעשות באמצעות שילוב החרדים במסגרות אקדמיות קיימות או דווקא באמצעות יצירת מסגרות נפרדות בעלות חלוקה מגדרית?
יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ח"כ
עמרם מצנע (התנועה) אמר כי הדיון מתקיים כחלק מסדר יומה של הוועדה שעיקרו קידום השוויון וצמצום הפערים החברתיים בחברה הישראלית. "בימים בהם עוסקים בשוויון בנטל חשוב לזכור שיש לתת משקל גם לנשיאה ב"נטל מימוש כוח העבודה" הן מבחינת התרומה לכלכלת ישראל והן מבחינה חברתית שכוללת גם הימנעות מתלות בתשלומי העברה למיניהם".
פרופ'
מנואל טרכטנברג יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, אמר בפתח הישיבה כי בתקופה זו המתח העולה אינו תורם לקירוב הציבור החרדי לשערי ההשכלה הגבוהה: "ברור שכתוצאה מהעברת החוק לשוויון בנטל לאלפי חרדים תהיה זכות הבחירה במה לעסוק והם ירצו להשתלב בתעסוקה. החובה מוטלת עלינו לספק להם את ההכשרה כדי שישתלבו בתעסוקה איכותית". עוד אמר כי: "יהיה עלינו להתמודד עם ביקושים הולכים וגדלים לרכישת תארים והשכלה ועלינו להיות מוכנים לספק זאת בצורה הטובה ביותר". (מצ"ב מצגת נתונים של המועצה להשכלה גבוהה)
לטענת ד"ר יופי תירוש, מרצה לדיני עבודה ואפליה, יש צורך לחשוב כיצד אנחנו מעוניינים שהחברה הישראלית תראה בעוד כמה שנים לפני שעוסקים בשאלה של הנגשת האקדמיה לציבור החרדי. לטענתה יצירת החלוקה המגדרית בלימודים האקדמאים המיועדים לחברה החרדית תייצר מחדש את ההפרדה בין נשים וגברים במשק. "שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה ובחברה הישראלית הוא פרויקט עם חשיבות לאומית ראשונה במעלה, אך יש לעשותו בשום שכל. יש לפתור בעיות אך גם לחשוב על המחירים. אנחנו צריכים לשלב חרדים בחברה הישראלית אך צריך לחשוב באיזו דרך; השכלת חרדים היא חשובה אך בהרבה מאוד מהמכללות נשים לא יכולות ללמוד מנהל עסקים ומשפטים וגברים לא יכולים ללמוד תרפיה במוזיקה. בנוסף, הפגיעה במרצות ובחופש העיסוק שלהם מתרחשת הלכה למעשה. מקבלים מרצה-גבר עם נתונים פחות טובים כי הוא יכול ללמד גם גברים וגם נשים ונשים אינן יכולות ללמד גברים" היא נתנה כדוגמה את מכללת אשקלון ואמרה כי מה שהפריע להסכמה הסופית בנושא המכללה החרדית הוא שער כניסה אחד למכללה לנשים ולגברים. אם זאת ישראל של שנת 2014 אז אני מודאגת מאוד".
גם סגנית רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' רונה קופרמן התייחסה לנושא ואמרה שלאחר הלימודים במכינה הנפרדת לגברים ולנשים, משולבים הסטודנטים בתוכנית בשם "שלוחי ציבור" שאינה מופרדת מגדרית ומטרתה לפתח שכבה של מנהיגות בקהילה החרדית. היא התייחסה להפרדה המגדרית ואמרה: "הנורמות של
הדרת הנשים מחלחלות מחוץ למגזר החרדי לחברה הישראלית כולה. הנורמות הללו מנוגדות לכל תפיסת העולם של האוניברסיטה העברית. ההפרדה יוצרת מציאות מדאיגה שהאוניברסיטה היא בלתי שוויונית: אנחנו זורקים לפח קורות חיים של מרצות מעולות ונאלצים לקבל במקומן מרצים בינוניים רק בגלל שהן אינן יכולות ללמד גברים. בפועל, נשים רבות בחברה החרדית מובילות, אך עליונותן ההשכלתית אינה עוזרת להן במציאות היומיומית".
ח"כ
יעקב אשר (יהדות התורה) אמר כי ישנם תהליכים שאינם ניתנים לכפייה בכוח הרגולציה. לטענתו שני היבטים עלולים להפריע לתהליך השתלבותם של החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה והם פטרונות והסתה. "כל האווירה שקיימת עכשיו והניצול הפוליטי עושים רק הפוך. עודף רגולציה והתעקשויות על דברים, יגרום לכך שבסופו של דבר נפספס את המטרה. צריך להתאים לציבור החרדי את הפלטפורמה המתאימה - המוסדות שיותאמו לאורח החיים החרדי יצליחו לפעול". ח"כ אשר התייחס לעצירת המענקים לסטודנטים למשפטים ואמר: "צריך לתת לציבור החרדי ללמוד משפטים כי זה מתאים לאופיו. צריך להיות גמישים ולהתאים לאוכלוסייה את סגנון הלימודים ותוכנו. גמישות, התאמה לאוכלוסייה ושכל ישר - יגרמו להצלחת תוכנית ההנגשה את ההשכלה האקדמית למגזר החרדי. אם תהיה פוליטיקה - זה לא יצליח". עוד התייחס לצורך במכינות שנועד לצמצם את הפערים בין אלה שלמדו ליב"ה לכאלה שלא ואמר "צריך להכיר בעובדה שיהיו אנשים במדינת ישראל שלא ילמדו ליבה".
ח"כ
אורי מקלב (יהדות התורה): "אצלי חרדי לא נגמר בזה שהוא למד בבית ספר חרדי, אצלי חרדי זה מי ששומע למנהיגות הרוחנית באופן צמוד. אנחנו לא תמיד בטוחים שבמועצה להשכלה גבוהה רוצים את החרדים. יש הרגשה בדברים של הדוברים כאן בחדר שחסרה לנו השכלה וכאילו מדובר בילידים, מדובר בכל זאת באנשים עם יכולות גבוהות יש להם כלים לימודיים מדהימים: שינון חזרה יכולת הקשבה. האנשים האלה גם מפרנסים, חיים בצמצום, ולומדים, מעטים יודעים לעשות זאת יחד".
ח"כ
שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): "בעוד 4 שנים 25% לילדי ישראל ישתייכו למגזר החרדי, באיזו מידה ישראל נערכה כד לשלב מגזר זה במוסדות חינוך כלכלה? התשובה לצערי כואבת. צריך שבמסגרות האלו תהיה חונכות, צריך לגייס משאבים כדי שהמגזר ישתלב במקצועות היי-טק, טכנולוגיות ובנוסף לחלק מלגות קיום. לא צריך לשאוף להקים עוד ועוד מכללות בואו נחזק את המכללות הקיימות".
בסיום הישיבה אמר פרופ' טרכטנברג כי דרוש אורך רוח: "אנחנו לוקחים את הדברים לתשומת לבנו. אנחנו בתהליך מורכב של יצירת משהו שלא היה קיים. זה תהליך קשה של שני עולמות שלא היו נפגשים, אך אני חושב שאנחנו בדרך הנכונה. אנחנו לומדים מכל ניסיון ומכל בחור או בחורה חרדיים שנכנסים למערכת".
יו"ר הוועדה ח"כ עמרם מצנע (התנועה) הודיע כי יקיים ישיבה נוספת בנושא.
