גבזה פרדה תושב באר יעקב אביו של אלמקן פרדה שנדקר למוות לפני 6 שנים בהיותו בן 19 הגיש תביעת נזקי גוף כנגד אופיר גולן (22) שהורשע בהריגת בנו וכנגד לירן גורין (23)מבאר יעקב שהורשע בסיוע להריגה.
בתביעה נאמר כי אופיר גולן עבד בפיצרייה שבמרכז המסחרי בבאר יעקב וכי ביום האירוע שהה בפיצרייה לירן גורין, ובאותה העת ישבה על ספסל אבן ברחבת המרכז המסחרי קבוצת נערים ממוצא אתיופי וביניהם היה המנוח וצעיר בשם חנוך צדיק שבינו לבין גולן קיים סכסוך.
על-פי הכרעת הדין במשפטם של הנתבעים, חנוך קרא תיגר על גולן וכפי הנראה קילל אותו בסגנון "אני אזיין אותך". הנתבעים הצטיידו שניהם בסכינים גדולות ממטבח הפיצרייה, הסתירו אותם בתוך בגדיהם ויצאו ששים אלי קרב לעברו של חנוך.
במהלך דין ודברים שהתנהל בין הצדדים מחוץ לפיצרייה ביקש אלמקן פרדה להפריד ולפשר בין הניצים, קם מהספסל ופנה לעבר גורין ושאל אותו מה קורה בין גולן לבין חנוך? בתגובה השיב לו גורין "אל תתערב" והיכה אותה בכתפו.
או אז שלף גולן את סכינו הצמידה לגרונו של אלמקן ודחפו, ואילו גורין היכה אותו בבטנו ולאחר מכן כשהוא כפוף ולא מהווה כל איום דקר אותו גולן דקירה אחת בלבו וגרם למותו במקום.
בתביעה נאמר כי הנתבעים סרבו להודות בעובדות כתב האישום נגדם וטענו להגנה עצמית. בחודש מרס 2010 גזר בית המשפט על אופיר גולן עונש של 13 שנות מאסר בפועל ותשלום פיצויים למשפחת המנוח בסך 100,000 שקלים. הנתבע גורין נשפט ל-11 שנות מאסר וחויב בפיצויים בסכום דומה.
בגזר הדין נקבע בין היתר כי " העדר הפגנת כל רגש של חמלה כלפי הקורבן ובני משפחתו מצד מי מן הנאשמים או בני משפחותיהם, מקוממת, מצמררת ויש בה ביטוי לכל המכוער והבהמי שבנפש האדם"
ערעורו של גולן על חומרת עונשו נדחה ואילו ערעורו של גורין על הרשעתו בהריגה התקבל וההרשעה הומרה בסיוע בהריגה ובהתאם הופחת עונשו ל-5 שנים.
אביו של המנוח טוען בתביעתו כי שום סכום כספי לא יהיה בו כדי לפצות אותו, וכי אין פיצוי אשר יוטל על הנתבעים ויהווה גמול ראוי למעשיהם.
האב מציין כי משפחתו עלתה מאתיופיה לפני 11 שנה וכי בסמוך לעלייתם ארצה נפטרה אשתו. לדבריו המנוח הינו בנו הבכור אח ל-3 אחיות והוא נרצח 3 ימים לפני גיוסו לצה"ל.
לטענת האב מותו של בנו הותיר חלל עצום בליבם של כל הסובבים אותו, והידיעה כי מדובר במוות מיותר שהינו עוד מקרה הנמנה עם תופעת הסכינאות העצימה את כאבם.
לדברי התובע באמצעות עו"ד תמר קלנברג-לוי הקלות הבלתי נסבלת שבהריגת בנו שביקש למנוע ריב הינה קשה מנשוא. האב מבקש מבית המשפט לחייב את הנתבעים לפצות אותו בגין מעשה ההרג שביצעו בבנו אשר כל רצונו היה להפריד בין ניצים.
זאת בגין קיצור תוחלת חייו של בנו לתקופה ממוצעת של 59 שנים, פוטנציאל ההשתכרות בשנים האבודות, כאב וסבל, אובדן שירותי בן ופיצויים עונשים לתכלית הרתעתית ומיגורה של תופעת הסכינאות.
