על-רקע חקיקת חוק הריכוזיות,
צדיק בינו בוחן את מכירת חברת פז. ל"
גלובס" נודע כי באחרונה יצר בינו קשר עם מספר בנקי השקעות, והנחה אותם כי הם יכולים להציע קונים לחלקו ולחלקם של שותפתו משפחת ליברמן (בסה"כ 43.8% מהמניות) בחברת הדלק הגדולה בישראל המחזיקה גם בשליטה בבית הזיקוק באשדוד.
לפי הערכות בינו דורש עבור המניות סכום הנע סביב שווי השוק של החברה, קרי כ-2.4 מיליארד שקל המשקפים לפז שווי של 5.44 מיליארד שקל. נציין כי ככל הידוע בינו לא התקשר באופן בלעדי עם אף בנק השקעות שילווה אותו במכירה, אלא אפשר למספר גופים להציע לו קונים, כאשר במידה ותתבצע עסקה, יזכה אותו בנק השקעות בעמלה נאה.
מטעמו של צדיק בינו נמסר: "מאז נחקק חוק הריכוזיות, מתקבלות במשרדו פניות רבות מצידם של בנקי השקעות המבקשים להציע את שירותיהם לקידום מכירת פז. לכולם מובהר כי טרם התקבלה החלטה איזה מבין עסקיו יוצע למכירה וכיצד תתבצע מכירה זו. לפיכך פנייתם אינה רלוונטית".
גורמים בשוק ההון מעריכים כי עיקר המתעניינים הפוטנציאליים לפז יהיו קרנות השקעה פרטיות. ישנה אפשרות שגורם ישראלי ירכוש את החברה, אולם בהתחשב במגבלת חוק הריכוזיות, סיכוי נמוך כי יימצא רוכש שכזה. אפשרות נוספת היא שחברת אנרגיה זרה תרכוש את החברה, אולם אין זה טריוויאלי שעסקה כזו תצא אל הפועל, שכן יש צורך באישור רגולטורי לרכישת השליטה, ומרבית חברות האנרגיה הגדולות פעילות במדינות ערב, מה שעלול להקשות עליהן בקבלת האישור.
העובדה שפז מחזיקה באחד משני בתי הזיקוק של ישראל, הופכת את החברה לבעלת נכס אסטרטגי ומקשה על האפשרות למכור אותה למשקיעים זרים. ב-2008 למשל מנעה רשות החברות הממשלתיות ממפעלים פטרוכימיים של
דיוויד פדרמן להיכנס כשותפתה של
החברה לישראל בשליטה בבזן - בגלל שאחד השותפים בפטרוכימיים היה איש העסקים ליאוניד נבזלין.
גם בקרב קרנות ההשקעה, לא יהיה פשוט למצוא קונה. הסיבה לכך היא שקרנות השקעה מעדיפות לרכוש בזול חברות שניתן לעשות בהן תהליך של התייעלות והשבחה, ובסיומו לבצע אקזיט ברווח נאה. במקרה של פז, החברה כבר עברה תהליך שכזה תחת בינו, וקשה לראות כיצד ניתן עוד להשביחה.
בינו נדרש לסוגיית מכירת פז בעקבות חוק הריכוזיות, חוק שהוא הנפגע המרכזי ממנו. החוק קבע כי לא ניתן להחזיק במקביל בשליטה בגוף פיננסי וריאלי משמעותיים. בינו הוא גם בעל השליטה בבנק הבינלאומי, שם הוא מחזיק ב-48.3% מהמניות, השוות 2.68 מיליארד שקל, ועליו למכור את אחת החברות תוך מספר שש שנים.
לבינו יש עדיין לא מעט זמן, אולם נראה כי הוא מתחיל לגשש ולראות אילו הצעות יקבל ובאיזה מחיר, ולאחר מכן יחליט האם להתקדם לעסקה למכירת השליטה בפז, להפיץ את מניות פז בבורסה או אולי למכור את הבנק הבינלאומי. נזכיר כי בינו כבר ירד בתקופה האחרונה בהחזקותיו בפז, כשהפיץ בשנה שעברה בשלושה סיבובים מניות בשווי של כ-680 מיליון שקל.
פז נפט נחשבת לקבוצה הדומיננטית בישראל בתחום שיווק הדלקים והזיקוק. הקבוצה שנוסדה לפני 90 שנה, שולטת על כ-25% משוק תחנות הדלק ומקדימה את מתחרותיה בפער ניכר בשיעור התחנות שבבעלותה. בתחום הגפ"מ או הגז הביתי שולטת פזגז על כ-35% מהשוק.
בניגוד לחברות הדלק האחרות שנאלצות לרכוש דלקים מבזן בחיפה או לייבאם לארץ, נהנית פז משליטתה בבית הזיקוק השני הפועל בישראל, בז"א, שאותו רכש בינו מהמדינה בספטמבר 2006 לפי שווי של 3.25 מיליארד שקל. ענף תחנות הדלק סובל בשנים האחרונות משחיקה ברווחיותו בין היתר בשל קיצוץ מרווח השיווק לחברות הדלק. למרות זאת, ולמרות הפסדים שרשם בז"א על-רקע השחיקה במרווחי הזיקוק, הצליחה פז לייצר ב-2012 רווח נקי מרשים של 183 מיליון שקל, גידול של 245% לעומת רווחיה ב-2011. מכירות החברה התקרבו ב-2012 ל-12 מיליארד שקלים כפליים ממכירותיה של דלק ישראל הנחשבת למספר שתיים בענף.
איתנותה הפיננסית של פז בשנים האחרונות אפשר לה לגייס הון בעלויות נמוכות ביותר ולחלק דיבידנדים בהיקף מיליארדי שקלים, בניגוד בולט למתחרתה, בזן. לצד היתרונות שבסולידיות ובסיכון הנמוך נחשבת פז לעסק שמרני שהאפסייד בהשקעה בו אינו גבוה.
פז השמרנית לא הרחיבה את פעילותה מחוץ לישראל ומכרה את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. מצד שני ביצעה פז מהלך מוצלח של כניסה לשוק החשמל הפרטי, והפכה לשחקן חשוב המחזיק בשתי תחנות כוח מפעליות הפועלות בחצרי בית הזיקוק באשדוד.
