הצעות פסולות לא ייכללו בממוצע המכרז

בחישוב ממוצע הצעות במכרז, אין להביא בחשבון הצעות שנפסלו. כך קובע (יום א', 2.3.14) בית המשפט העליון. השופט ניל הנדל אומר, כי הבאה בחשבון של הצעות פסולות "עלולה לפתוח פתח של ממש להטיית תוצאות המכרז שלא כדין. מתעורר החשש שמא פלוני יוכל להגיש הצעה עם ערבות פגומה, ביודעו שהצעתו לא תזכה (מחמת הפגם בערבות), וזאת אך במטרה להטות לכיוון זה או אחר את חישוב הממוצע. באופן הזה, שאיפתו של עורך המכרז לאמוד את 'מחיר השוק' באמצעות חישוב ממוצע - תושם לאל". הנדל גם מסביר ספציפית מדוע אין להביא בחשבון הצעה שנפסלה בשל פגם בערבות הבנקאית: "פגם בערבות הוא סממן לפגם במקצועיות. משזהו המצב, מובן מדוע אין מקום לשקלל בחישוב הממוצע הצעה עם ערבות פגומה. הצעה שכזו נתפשת - מנקודת המבט של דיני המכרזים - כהצעה שרצינותה מוטלת בספק, ומשכך אף אין מקום לאפשר לה להשפיע על ממוצע ההצעות". נימוק נוסף בפיו של הנדל הוא פגיעה בשוויון: "אין לאפשר למי שאיננו מורשה להשתתף במכרז עצמו (בשל צירוף ערבות פגומה) - להשפיע על תוצאותיו. מתן אפשרות שכזו תפגע בשוויון בין המציעים, ותקנה לאותו מציע פריבילגיה של מעין השתתפות במכרז". השופטים דפנה ברק-ארז ואליקים רובינשטיין הסכימו עם הנדל. לדברי ברק-ארז, "הצעה פסולה היא הצעה פסולה לכל דבר ועניין, ובכלל זה לעניין חישובו של ממוצע ההצעות". ואילו רובינשטיין מנמק באומרו: "אם ישוקללו ההצעות הפסולות, ייתכן מקום לקנוניה שמטרתה הטיית מכרז. זאת יש כמובן למנוע". הדברים נאמרו בהחלטת ביהמ"ש העליון לדחות את ערעורה של חברת ע.ר אציל על ביטול זכייתה במכרז גינון של עיריית רעננה. בית המשפט המחוזי מרכז קבע, כי העירייה לא הייתה רשאית להביא הצעות פסולות בחשבון כאשר חישבה את ממוצע המחירים (כאשר ההצעה הקרובה ביותר לממוצע היא הזוכה), וביהמ"ש העליון אימץ עמדה זו. את אציל ייצגו עוה"ד דרור ורסנו ואורי מצקל, את הזוכה במכרז ייצג עו"ד יריב שגיא, ואת העירייה - עו"ד לימור דניאלי-שוסטר.