שמונה חודשי מאסר בפועל - זהו עונשו של מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית, ראאד סלאח, שהורשע בהסתה לאלימות. כך קבעה (יום ג', 4.3.14) שופטת בית משפט השלום בירושלים, חנה מרים לומפ.
כתב האישום עסק בנאום שנשא סלאח בשכונת ואדי ג'וז שבמזרח ירושלים בפברואר 2007, בפני 1,000 מתומכיו ואמצעי התקשורת. בין היתר אמר סלאח בהתייחסו למה שכינה "הממסד הישראלי": "דמנו עודו על בגדיו, דמנו עודו על דלתותיו ודמנו במזונו ודמנו במשקהו, ודמנו עובר מגנרל טרוריסטי אל גנרל טרוריסטי אחר... הרגעים הכי יפים בגורל שלנו זה כשנפגוש את אלוהים כשאהידים בשטחו של מסגד אל-אקצה". הוא גם דיבר על החובה "להוציא לדרך אינתיפאדה איסלאמית ערביה מהאוקיינוס לאוקיינוס, כתמיכה בירושלים הקדושה ומסגד אל-אקצה המבורך". לאחר הנאום החל הקהל להתפרע ושלושה שוטרים נפצעו.
המדינה טענה, כי נאומו של סלאח היה הסתה לגזענות, שכן הוא חזר בו על עלילת הדם האירופית נגד העם היהודי. אולם, לומפ קבעה, שדבריו בהקשר זה לא היו ברורים ומדובר בבלבול בין מושגים משלוש הדתות הגדולות. לעומת זאת קבעה לומפ, כי דבריו של סלאח היו בבחינת הסתה לאלימות.
לומפ אומרת, הן בפסק הדין והן בגזר הדין, כי יש לראות את דבריו של סלאח על-רקע האווירה באותם ימים, כאשר רחובותיה של ירושלים סערו סביב העבודות בדרך העולה להר-הבית, הוא דיבר בפני קהל שנאסר עליו להתפלל באל-אקצה והוא ידע שמעמדו הציבורי ישפיע על שומעיו. סלאח חזר שוב ושוב על המילים "דם" ו"שאהידים", ואין ספק שדבריו היו בגדר הסתה לאלימות. לאור כל זאת היא סבורה, שהדברים היו במדרג חומרה גבוה במקצת מהמקרים האחרים שנדונו בבתי המשפט בארץ.
לדברי לומפ, יש לתת ביטוי לסלידת החברה ממילים אלו ולצורך להוקיע את מי שמדבר בצורה העלולה להעביר מסרים אלימים, שמצידם עלולים להביא להתפרצויות אלימות חמורות באחד המקומות הרגישים ביותר ליהדות ולאיסלאם. עוד ציינה את עברו הפלילי של סלאח, הכולל ארבע הרשעות, ואת העובדה שלא נטל אחריות על מעשיו. לומפ גם גזרה על סלאח שמונה חודשי מאסר על תנאי, אם ישוב על אותה עבירה בתוך שלוש שנים.
