מריה שירווני מכפר סבא, אם חד-הורית, נהגת אוטובוס, טוענת כי אולצה עם חזרתה לעבודה מחופשת לידה על-ידי הממונים עליה ב
אגד לשוב ולנהוג גם בערבים ובלילות, וכפועל יוצא מכך נאלצה לקחת את תינוקה איתה לעבודה בלילות.
לדבריה, באוטובוס המיטלטל בדרכים ובין רגלי הנוסעים העולים ויורדים ממנו, "בילה" התינוק את ערביו ולילותיו, ושם שמרה עליו והחליפה את חיתוליו. בדרך זו גדל הילד עד גיל 3.5 בהשגחת אמו הנוהגת לילה-לילה במשך שעות ארוכות עד אישון הליל.
בתביעה שהגישה שירווני נגד אגד לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נאמר כי גס היה ליבם של מנהליה הממונים עליה אשר ראו יום-יום את המחזה הנורא והלא-אנושי, אולם המשיכו ללחוץ ולכפות עליה לנהוג באוטובוס גם בערבים ובלילות בעוד הפעוט מתגלגל באוטובוס בו נהגה.
לדברי התובעת, תחינותיה לשבץ אותה בעבודה בשעות היום שבמהלכן נמצא הפעוט בגן, נפלו על אוזניים ערלות.
לטענת התובעת, עובדת קבועה וותיקה באגד, עקב אילוצה לעבוד בלילות באוטובוס עם בנה הפעוט, נגרמו לה ייסורי נפש קשים וסבל רב שלא ניתן לתארו במילים.
לטענת התובעת, גם כיום, לאחר שבנה זכה סוף-סוף לבלות את לילותיו במיטתו במקום על ספסלי אוטובוס המיטלטל באישון לילה בדרכים, היא מוצאת עצמה מוכת ייסורי מצפון בגין חולשתה מול מעבידה רב-העוצמה, על שלא הקדימה וזעקה את זעקתה שלה ואת זעקת בנה הפעוט במועד מוקדם יותר.
בתביעה נאמר כי לפני שנה וחצי ולאחר שהילד החל לפתח בעיות התנהגותיות, נקרע ליבה של התובעת והיא נאלצה לחדול מהעבודה בערבים ובלילות, וכי בשנה וחצי האחרונות לאחר שלא יכלה לעמוד נפשית במסכת הנוראה העוברת על בנה עם עבודתה בלילות, "הואילה" אגד לאפשר לה לעבוד במהלך היום בלבד, אך זאת למשך כ-5-4 שעות ביום בלבד, היקף עבודה מצומצם שאינו מספיק לקיומה.
התובעת טוענת עוד, באמצעות עו"ד צחי הורוביץ, כי החלה לסבול מהתנכלויות חוזרות ונשנות מצד הממונה עליה במקום העבודה, בעיקר על-רקע היותה אם חד-הורית, וכי אגד אף פגעה בזכויותיה בדרך של מניעת זכותה לעבוד במשרה מלאה, גריעת ימי חופשה צבורים, והפלייתה לרעה לעומת נהגים אחרים על-רקע היותה אם חד-הורית.
התובעת מבקשת מבית הדין להורות לאגד לאפשר לה לעבוד בנהגות במכסת שעות מלאה, לחדול ממעשי ההתנכלויות מהם היא סובלת במקום העבודה, ולהשיב לה את ימי החופשה שנגרעו מחשבונה שלא כדין. בנוסף מתבקש בית הדין לחייב את אגד לפצות אותה בגין התנהלותה כלפיה בסכום של 100,000 שקלים.
בתביעה נאמר כי בכל הקשור לסבל שנגרם לבנה הפעוט האומלל, הפגיעה המתמשכת בתהליך גידולו ובאיכות חייו, והנזקים הנפשיים והתנהגותיים שנגרמו לו, תוגש תביעה נפרדת בשמו לבית המשפט המוסמך.
