מקור ראשון לא העבירה כספי ניכויים והפרשות

חשדות לפלילים בהתנהלות קבוצת מקור ראשון עלו (יום א', 9.3.14) בדיון בבקשתה להקפאת הליכים שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. נציגי העובדים טענו, כי החברה ביצעה ניכויים במקור משכרם ולא העבירה אותם לרשויות המס, דבר המהווה עבירה פלילית. נציג רשות המיסים, עו"ד אריק שמיר, אישר, כי מקור ראשון חייבת 260,000 שקל בגין ניכויים לשנת 2013 וצברה חוב נוסף של 100,000 שקל בחודשיים הראשונים של 2014. עוד גילה, כי בעל השליטה, שלמה בן-צבי, חייב אישית 800,000 שקל לרשות המיסים, והודיע שבשל כך מתנגדת הרשות לבקשתו של בן-צבי להקפיא גם את ההליכים נגדו. בדיון התברר, כי קיימים חילוקי דעות בין עובדי הקבוצה. עו"ד גלילה בורנשטיין, המייצגת את עובדי מעריב, אמרה, כי לקוחותיה מציעים למכור שוב את פעילות העיתון ואף נאמר להם שיש מי שמתעניין בכך. "התיק הזה הוא מסכת תלאות בלתי נסבלת, אני לא מכירה תיק כזה", הוסיפה. "אם הייתי מרוגזת, הייתי באמת צריכה לנקוט בניסוח מאוד קשה ומאוד אלים על כל מה שהיה, ואני לא רוצה".

"פירוק יהיה מהיר בהרבה"

עו"ד אופיר רונן, המייצג עובדים אחרים בקבוצת מקור ראשון, הציע לקיים מכרזים נפרדים למכירת מעריב ומקור ראשון. הוא התנגד לכוונתו של בן-צבי למכור את פעילות העיתון מקור ראשון לחברת תכלת שבבעלותו, וגם לכוונה לפרוע את החובות לנושים ב-48 תשלומים חודשיים. עו"ד ליטל גל, המייצגת 70 עובדים נוספים, תמכה במכירה לתכלת, אך העלתה את סוגיית ההפרשות לקרנות הפנסיה: "מדובר על חוסרים בחמישה חודשים של הפרשות הפנסיה. לקחו ממשכורות העובדים והשאירו את זה בחברה עצמה, זה מעשה אכן פלילי, ולא הפרישו הפרשות מעביד". גם היא התנגדה לפריסת החובות ואמרה שהליך פירוק יהיה מהיר בהרבה. עו"ד קמפלר, המייצג עובדים ותיקים שנתנו הלוואה לחברה בשנת 2008, טען: "ממלטים את הוצאת העיתון מקור ראשון לכיוון חדש, לחברת תכלת, משאירים בתוך חברת מקור ראשון את כל החובות המובטחים והבלתי מובטחים", ובהם מרשיו. גם בא-כוח חברת הכשרת היישוב, ממנה שוכרת מקור ראשון משרדים, האשים שמדובר בהברחת נכסים. עו"ד יוסי ועקנין אמר: "זו הברחת נכס טוב שיכול לקבל הרבה יותר מהסכומים שעלו פה באולם בלי התמחרות. ההליך שאנחנו עומדים פה, הוא לא תמים. הזירה שנבחרה בירושלים היא לא מקרית, הסדר הנושים האישי הוא לא מקרי, הברחת הנכס הזה היא לא מקרית, חוסר ההפרשה לעובדים פלילית. אפשר למנות דברים קיצוניים פעם אחר פעם אחר פעם. בית המשפט צריך לעשות לסקנדל הזה סוף".

"חשש של מעשים חמורים"

נציג הכנ"ר, עו"ד יוסף בכריה, הצטרף למותחי הביקורת על המכירה לתכלת. לדבריו, "בהליכי חדלות פירעון קיימים מספר שלבים שיש לעבור אותם לפני שמוכרים נכסים מהותיים" כמו העיתון מקור ראשון. הוא תמך בהקפאת הליכים לקבוצה, אך ללא מכירת מקור ראשון וללא מתן הקפאה לבן-צבי אישית. גם בנק מזרחי-טפחות הודיע, כי הוא מתנגד להקפאה לגבי בן-צבי. עו"ד ישראל בכר דיווח, כי מקור ראשון חייבת לבנק 55 מיליון שקל, כאשר כנגדם משועבדים לבנקים נכסים פיננסיים בסך 54 מיליון שקל. ערבותו האישית של בן-צבי מסתכמת במיליון שקל בלבד. עו"ד יעל ארידור, המייצגת את חברת צמרות סלע שרכשה את דפוס מעריב, דיווחה על חוב של 3.4 מיליון שקל של אחוזת הירש - החברה שרכשה במקור את פעילות מעריב בשמו של בן-צבי. היא התנגדה להקפאת הליכים נגד בן-צבי, באומרה שיש ערבות אישית שלו לחוב זה. "על פניו כשמסתכלים על הדברים מהכיוון הזה, זה מעורר בסיס וחשש של מעשים חמורים שצריך לברר אותם", טענה. הנאמנים להסדר הנושים בחברת מעריב, עוה"ד שלמה נס וירון ארבל, חזרו על בקשתם להעביר את הבקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב - נקודה שעוררה חלק ניכר מן הוויכוח בדיון. לדברי עו"ד עמית לדרמן, מקור ראשון אינה מוכנה לומר מהם חובותיה שלה ומהם החובות מפעילות מעריב, ו"אנחנו לא יכולים להסכים למצב שאת פעילות מעריב יעמיסו על נושים של מקור ראשון שאין להם קשר למעריב". עוד טען לדרמן, כי בן-צבי מבקש להבריח את פעילות מעריב, שכן הוא העביר אותה בין חברותיו בניגוד להסכם עם הנאמנים. השופט דוד מינץ הודיע בסוף הדיון, כי ישלח לצדדים את החלטתו.