עו"ד יואב ללום מירושלים הגיש לבית משפט השלום בעיר תביעת דיבה בסך 300,000 שקלים נגד העיתון יתד נאמן. התובע, אדם חרדי, מציין כי עיקר פעילותו הציבורית בהתנדבות מוקדשת למיגור תופעת האפליה העדתית הפסולה הקיימת באי-קבלת תלמידים למוסדות חינוך במגזר החרדי, וזאת במסגרת עמותת נוער "כהלכה" בראשה הוא עומד.
לדבריו, בתחילת שנת 2008 הוא הגיש לבג"ץ עתירה בפרשת ההפרדה העדתית בין תלמידות בית הספר בית יעקב ביישוב עמנואל. לטענתו, יתד נאמן הוביל מסע הכפשה ארסי ואגרסיבי נגד בית המשפט ונגדו, תוך שהוא נותן רוח גבית למבצעי ההפרדה-אפליה והמצדדים בהם.
עו"ד ללום טוען כי העיתון סימן אותו כיעד והתנכל אליו בכתבות שפורסמו מעל דפי העיתון, כאשר כל "חטאו" היה בכך שפנה לבית המשפט בעתירה לקבלת סעד להפסקת ההפרדה-אפליה ששררה בבית הספר בית יעקב בעמנואל, עם קבלת פסק הדין הוסיף פשע על חטא כשעמד על קיומו של פסק הדין והגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט.
בתביעה נאמר כי יתד נאמן לא הסכים לקבל את "חטאו" ו"פשעו" זה של התובע, ומתוך מטרה להלך עליו אימים פצח בקמפיין מרושע שמטרתו הפחדתו וגרימה לכך שימשוך את עתירתו מבית המשפט.
התובע טוען כי יתד נאמן ביצע כלפיו רצח אופי אישי ומרושע, כאשר בין יתר הכינויים כינה אותו בפרסומיו כ-"מויסר", "מלשין", "פרחח", "שוטה העיר", "ללום ואין שלום".
לטענת התובע, יתד נאמן פרסם דפי מסרים וכתבות שנמסרו לו על-ידי אנשים, מראשי מבצעי ההפרדה-אפליה ותומכיה, שמטרתם הייתה להלך עליו אימים על-מנת שמשוך את בקשת הביזיון שהגיש בעקבות אי-קיום פסק דינו של בג"צ.
לדברי עו"ד ללום, הוא ומשפחתו אוימו ובמשך תקופה ארוכה התמודדו עם הפחדות, פגיעות, חששות ונזקים, ואף זכו להיות במקום גבוה ב"רשימת המאוימים" של משטרת ישראל-מחוז ירושלים, שאף נאלצה לאבטח אותו ואת משפחתו באותה תקופה. לדברי התובע, בנוסף לנזקים שנגרמו לו עקב הפרסומים המשמיצים, נגרמו לו גם עוגמת נפש ואי-נוחות רבה.
לטענתו, הפרסומים חלחלו לתודעת הציבור החרדי, גרמו וגורמים לנזקים בלתי הפיכים לשמו הטוב, לפעילותו הציבורית ולעבודתו כעו"ד בשוק הפרטי במגזר החרדי.
