הרשות לשיקום האסיר פיטרה עובד משום שפעל לארגן את חבריו. כך קובעת (יום ב', 17.3.14) שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, ד"ר
אריאלה גילצר-כץ.
מאיר סטריקל, שהוא עצמו אסיר משוחרר, מועסק ברשות לסירוגין מאז שנת 2006, עוסק בהדרכה והוא חבר נציגות העובדים. סטריקל טען, כי פוטר ללא שימוע כדי למנוע את התארגנות העובדים, בעוד הרשות טענה, כי חוזהו הסתיים וכי הוא הפר משמעת.
גילצר-כץ אומרת, כי דווקא אם היו טענות על התנהגותו של סטריקל - הייתה חובה לערוך לו שימוע כדי להעמידו על כך. לכן, מסקנתה היא שטענה זו נועדה להשחיר את פניו של סטריקל, והרשות לא נהגה בעניין זה בנקיון כפיים. עוד נדחתה טענת הרשות, לפיה יש לפצות את סטריקל ולא להשיבו לעבודה: גילצר-כץ אומרת, כי יש להצטער על כך שהרשות מעדיפה לחלק כספי ציבור במקום לפעול על-פי דיני העבודה.
עוד נקבע, כי הפיטורין נעשו שלא על-פי ההסכם הקיבוצי, ונבעו מחלקו של סטריקל בהתארגנות המדריכים בהוסטל בו עבד. בעוד שמונה מבין 28 המדריכים זכו להארכת חוזה, סטריקל הוא היחיד שלא זכה להארכה למרות שהוותק שלו עולה על ארבע שנים. לאור כל זאת קבעה גילצר-כץ, כי יש להחזיר את סטריקל לעבודה עד להכרעה בעתירתו נגד פיטוריו. הרשות חויבה בתשלום הוצאות בסך 11,000 שקל.
נציגי הציבור
אליעזר רוזנטל והדסה שליסל הסכימו עם גילצר-כץ. את סטריקל ייצג עו"ד מאיר אסרף, ואת הרשות - עו"ד אלי בן-טובים.