תושבת חולון, מורה במקצועה, טוענת כי איבדה את פוריותה בשל רשלנותם של רופאי בית החולים ליולדות "ליס" בתל אביב אשר כשלו מלאבחן קיומן של שאריות שליה ברחמה לאחר הלידה.
בתביעת נזקי גוף שהגישה האישה כנגד משרד הבריאות נאמר כי מהלך הלידה היה תקין וכי בתום הלידה קבעו שתי מיילדות אשר בחנו את השליה כי ה"שליה נפרדת חשודה". רופא שהוזעק לבדוק את השליה קבע באופן בלתי סביר ובניגוד לפרקטיקה הרפואית הנוהגת והמתחייבת ממצב זה, כי אין כל צורך בסקירה ידנית של חלל הרחם.
בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד באמצעות עוה"ד ויקי בקשי ודור כספי, נאמר כי לאחר הלידה הידרדר מצבה של התובעת, היא דיווחה על חולשה ואובחנה ירידה חדה בלחץ דמה, כמו גם ירידה קריטית בערכי ההמוגלובין בדמה (איבדה כמעט מחצית מנפח הדם בגופה).
אולם, נאמר בתביעה, כי הצוות הרפואי בבית החולים כשל מלהבין את משמעות הנתונים הקריטיים שעמדו לנגד עיניו, התעלם מגורמי סיכון להותרת חלקי שליה שהיו במקרה זה ולא פעל כמתחייב לשלילת אפשרות הותרתם ברחם של חלקי שליה.
לטענת התובעת, הותרת שאריות השליה ברחמה אובחנה וטופלה באיחור ניכר רק כ-6 שבועות לאחר הלידה, וכתוצאה מרשלנות זו של הצוות הרפואי נגרם נזק בלתי הפיך לפוריותה של התובעת, והוסבר לה כי הסיכוי היחיד שלה להביא ילד ביולוגי הינו באמצעות הליך פונדקאות יקר ומורכב אותו החלו היא ובעלה פסיכולוג במקצועו, בלית ברירה בימים אלה, והם ממתינים למציאת פונדקאית מתאימה.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר דן פלג, מומחה למיילדות ולגינקולוגיה, לפיה התובעת הייתה בסיכון מוגבר להיוותרות חלקי שלייה ברחמה לאחר הלידה, וכי הדבר היה אמור להדליק נורה אדומה לצוות המיילד באשר לסיכון להותרת השליה ולדימום חריף המלווה לעיתים קרובות תופעה זו. ד"ר פלג קובע בחוות דעתו כי ניתן לקבוע בוודאות שסיכויי התובעת להרות קלושים ביותר.
בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעת פיצויים בין היתר בגין הפסדי שכר, הוצאות רפואיות הכוללים טיפולים רפואיים ונפשיים, הוצאות בגין הליכי פונדקאות, כאב וסבל בהתחשב בין היתר בנזק הבלתי הפיך לרחמה של התובעת, באובדן הסיכוי להרות, ובאובדן הסיכוי להביא לעולם בדרך הטבע ילדים נוספים.