צה"ל חשף (שבת) נתונים ראשונים על הפנסיה התקציבית של גמלאיו, בעקבות פנייה של "
גלובס" ועיתונים נוספים בעניין, בהתאם לחוק
חופש המידע. כזכור, "גלובס" פנה לשורה של משרדים ממשלתיים ולמערכת הביטחון בדרישה לספק לעיתון שורת נתונים על התפלגות הפנסיה התקציבית. בין היתר, פנה "גלובס" לבנק ישראל, למשרדי האוצר והמשפטים, לאוניברסיטאות וגם לחלק מהעיריות הגדולות. בנק ישראל, אוניברסיטת ת"א, הטכניון והאוניברסיטה העברית העבירו ל"גלובס" את הנתונים, והם פורסמו בחודשים האחרונים. אמש עשה זאת צה"ל.
ההתחייבות הכוללת של המדינה לפנסיות תקציביות עומדת על כ-668 מיליארד שקל והיא נפרסת על פני עשרות השנים הבאות. כיום, מממן תקציב המדינה את הפנסיות התקציביות בכ-20 מיליארד שקל בשנה והסכום יגיע בשיאו לכ-26.2 מיליארד שקל, בשנת 2032.
על-פי הדוחות הכספיים של הממשלה, מקור 44% מההתחייבות הוא בגמלאים ובעובדים פעילים של מערכת הביטחון, ואילו הרוב, 56% - במשרדים הממשלתיים, הכוללים את שרי הממשלה, חברי הכנסת, בנק ישראל, משרדי האוצר, המשפטים וכדומה.
מערכת הביטחון כוללת את אנשי הקבע, השב"כ, המוסד ועובדי משרד הביטחון, ובשלב זה רק צה"ל פרסם את נתוניו. "גלובס" דרש את הנתונים גם מהמוסד, מהשב"כ וממשרד הביטחון, אך קיבל תשובה ממשרד ראש הממשלה שחוק חופש המידע אינו חל על המוסד ולכן הוא אינו יכול למסור את הנתונים.
חשוב עוד להזכיר שהעלות התקציבית של הפנסיה התקציבית, המופיעה בדוחות הכספיים של הממשלה, אינה כוללת את האוניברסיטאות, החברות הממשלתיות (כמו הנמלים וחברת החשמל), השלטון המקומי ובנק ישראל, אבל גם הפנסיות בגופים הללו ממומנות מתקציב המדינה, גם אם באופן עקיף, באמצעות תקצוב המוסדות הללו. בפועל, המימון של פנסיות תקציבית עומד על כ-25-30 מיליארד שקל בשנה.
צה"ל, ייאמר לזכותו, העביר אמש נתונים מפורטים מאוד על הפנסיה התקציבית, לצד נתוני השכר בצבא, ומהם עולה באופן כללי תמונה מעורבת: מצד אחד, גיל הפרישה בצה"ל נמוך מאוד יחסית (44-47) ואפשר לאנשי הקבע ליהנות מפנסיה נדיבה מגיל צעיר. לא רק זאת, קבוצה יחסית גדולה של קציני צבא שפרשו מקבלים פנסיה חלומית של 40, 50 ו-60 אלף שקל בחודש. אותה קבוצה ממשיכה, לאחר פרישתם, לתפקידים בכירים במערכת הציבורית ובחברות ממשלתיות ולכן נהנים ממשכורות כפולות ולעתים משולשות.
מצד אחר, רוב מקבלי הפנסיה התקציבית הגבוהה (76%) הגיעו מהמערך הלוחם והמשיכו לשרת בצה"ל הרבה מעבר לגיל הפרישה (כפי שאפשר לראות בטבלת 100 שיאני הפנסיה התקציבית בצבא).
בנוגע למשרתים היום בצבא - שכרם, וזה אולי נתון שלא הובלט מספיק בתקשורת, נמוך בהשוואה למשרדי הממשלה האחרים ובוודאי בהשוואה למשטרה, לשב"ס ולשירות הביטחון האחרים.
כך או אחרת, הניסיונות של משרד האוצר להסיט את האש בנושא הפנסיה התקציבית רק לעבר הצבא ומערכות הביטחון נראים כעת לא הוגנים במיוחד. ראשית, יותר מ-60% מההתחייבות הכוללת של הפנסיה התקציבית (כולל גופים נתמכים) מקורם לא בשירות הביטחון; שנית, חלק לא קטן מעובדי המדינה אינם פורשים בגיל הנקוב בחוק, אלא מוקדם יותר, ונהנים גם הם מהסדרי פרישה מוקדמת; שלישית, חלק גדול ממקבלי הפנסיה התקציבית בצבא שירתו במערך הלוחם (לפחות חלק מהשירות) וזה יהיה מאוד לא הוגן להשוות אותם לעובדי מדינה אחרים.
הנה עיקרי הנתונים שהעביר אתמול הצבא על הפנסיה והשכר שלו (צה"ל אינו מפרסם את מספר הגמלאים ומספר משרתי הקבע הפעילים, משיקולי ביטחון):
10,774 שקל ברוטו בחודש - זו הפנסיה התקציבית הממוצעת של פורשי הצבא. המספר הזה רחוק מאוד מהמספר שנמסר בזמנו ל"גלובס" מהאוצר ועמד על 16,600 שקל ברוטו בחודש. היום לא הצליחו במשרד האוצר להסביר את הפער המשמעותי (הערה: צה"ל עומד על שלו - אלה המספרים ואין בלתם, ועכשיו נותר רק לבדוק מי בדיוק משחק במספרים). צה"ל מדגיש בנתוניו כי 1.3% בלבד מהגמלאים מקבלים קצבה הגבוהה מ-30 אלף שקל ואילו 2,300 מגמלאיו זכאים לקצבה הנמוכה משכר המינימום, שעומד על 4,300 שקל. עם זאת, חשוב להזכיר: זו עדיין הפנסיה (הממוצעת) שרובנו יכולים לחלום עליה.
לפי נתוני הצבא, 55% מגמלאיו מקבלים קצבה הנמוכה מ-10,000 שקל, 39% מקבלים קצבה שבין 10 ל-20 אלף שקל, 5% מקבלים קצבה שבין 20 ל-30 אלף שקל, 1% בין 30 ל-40 אלף שקל ו-0.3% מגמלאי צה"ל מקבלים קצבה של יותר מ-40 אלף שקל. 9 מהגמלאים של צה"ל מקבלים יותר מ-50 אלף שקל ברוטו.
בנוגע לאנשי קבע פעילים הזכאים לפנסיה תקציבית, צה"ל מספק נתון אחד בלבד: 63% מהמשרתים בצה"ל כיום כבר נמצאים בפנסיה צוברת ואילו 37% מהמשרתים זכאים לפנסיה תקציבית.
12,681 שקל ברוטו - זה השכר הממוצע של אנשי הקבע בצבא. השכר הריאלי הזה נשחק ב-0.6%, כך על-פי נתוני הממונה על השכר. חשוב מאוד לציין שהשכר הזה נמוך באופן משמעותי מהשכר במשטרה ובשירות בתי הסוהר. במשטרה הוא עומד על 15 אלף שקל ברוטו בממוצע ואילו בשירות בתי הסוהר הוא עומד על כ-13,200 אלף שקל ברוטו בממוצע.
לפי נתוני צה"ל (שוב, הנתונים מתבססים על דוח הממונה על השכר), 47% ממשרתי צה"ל משתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק. יתר על כן, רבע ממשרתי צה"ל נאלצים לקבל השלמה לשכר מינימום ושכרם הממוצע עומד על 6,119 שקל לעומת כ-11,260 שקל במשרדי הממשלה (זו שיטת התוספות הידועה: מקבלים מתחת לשכר המינימום ומקבלים תוספות שונות ומשונות, שלא נכללות בשכר הקובע לפנסיה).
47 שנה - זה גיל הפרישה הממוצע בצה"ל, לעומת גיל פרישה של 44.5 בשנת 2000. וזו ההטבה הבולטת של המשרתים בצבא: קבלת פנסיה מגיל צעיר מאוד (לבד מאלו שממשיכים לשרת), בעוד שבאזרחות גיל הפרישה הרשמי עומד היום על 67 לגברים ו-62 לנשים. גיל הפרישה בצבא עתיד לעלות ל-50 עד שנת 2029. עם זאת, חייבים שוב להדגיש: בחלק ממשרדי הממשלה פורשים עובדי מדינה לפני הגיל הרשמי וממשיכים לזכות בהסדרי פרישה נדיבים, בדיוק כמו בצבא.
1,200 משרתי צה"ל (קצינים ונגדים) פוטרו מתחילת 2013 כך על-פי נתוני הצבא. צה"ל מדגיש כי הפיטורים הללו, שעברו די בשקט מבחינה תקשורתית, כוללים עשרות אנשי קבע שפוטרו בגילאי 34-39 וצה"ל הוא הארגון היחיד במגזר הציבורי שמפטר משרתים בגיל כזה.
מנתוני צה"ל עולה כי 55% ממשרתיו נמצאים בקבע ראשוני, כלומר אחרי 7 שנים אפשר למעשה לפטרם.
1.4% מהמשרתים הם בדרגת אל"ם ומעלה ואילו 6% מכלל המשרתים הם בדרגת סא"ל ומעלה.
