כמה שעות בלבד לפני פרסום ידיעה בתקשורת על חשד שצעיר הדביק ביודעין צעירים אחרים באיידס באזור חיפה, "זוכה" נשא נגיף האיידס שהועמד לדין על עברות של מעשה העלול להפיץ מחלה וגרימת חבלה חמורה, זאת לאחר ש"קיים" יחסי מין עם אשתו ללא אמצעי הגנה תוך יידועה לכך שהוא חולה במחלה ובהסכמתה.
הדבר היה במסגרת משפט מבוים שנערך במרכז האקדמי כרמל בפני כמאה סטודנטים למשפטים. בהרכב השופטים ישבו אב בית הדין שופט בית המשפט המחוזי בת"א ד"ר
מנחם פינקלשטיין, ולצידו עו"ד
נוית נגב, שותפה בכירה במשרד שינמן–נגב-ניב ועו"ד דן אלדד מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. את אירוע המשפט המבויים הובילו ד"ר רוני רוזנברג, מומחה למשפט פלילי וחבר סגל במרכז האקדמי כרמל, ו
שרית גולן, עורכת דין בתחום הפלילי ועוזרת הוראה במרכז.
המקרה המשפטי, ראשון מסוגו שעסק בשאלת האחריות הפלילית של נשא איידס כשהדביק את אשתו במחלה, התייחס ל"נאשם" - "יריב", סטודנט למשפטים מחיפה שעבר בדיקה בה התברר לו שהוא נשא של נגיף האיידס. רופא שבדק אותו הזהירו מפני קיום יחסים בלתי מוגנים כדי למנוע הדבקת אחרים, ואף על-פי כן הוא ואשתו המשיכו בהסכמה ומתוך רצון לשמור על שגרת חיים, לקיים יחסים בלתי מוגנים עד שהתברר כי גם האישה נדבקה במחלה.
בדיון טענו בשם הצדדים סטודנטים למשפטים בבית הספר למשפטים שבמרכז האקדמי כרמל. מטעם "התביעה" השתתפו הסטודנטיות פאתן ח'ורי-סבאג ושגית אברג'יל, ומטעם "ההגנה" הסטודנטים חגית אשכנזי ויובל תורג'מן. בתום השמעת טיעוניהם, אירעה "מיני דרמה", כשהשופט אב בית הדין ד"ר פינקלשטיין הפתיע את הצדדים והציע להם "הסדר טיעון", לפיו יורשע הנאשם רק בסעיף של הפצת המחלה. הסטודנטיות מטעם "התביעה" הסכימו להסדר אולם הסטודנטים מטעם "ההגנה" דחו זאת על הסף ודרשו זיכוי מוחלט.
בניגוד לעצת הרופאים בתום התייעצויות, החליטו השופטים לזכות את "הנאשם" משתי העבירות. לגבי עבירת הפצת המחלה זוכה הנאשם בדעת רוב מול דעת מיעוט של אב בית הדין בשל העובדה שהתביעה לא הצליחה להוכיח את יסוד ההפצה וכן בשל הסכמת האישה לקחת על עצמה את הסיכון. לגבי עבירת החבלה החמורה נקבע פה אחד שלא הוכחה עברת החבלה החמורה.
"התנהגות הנאשם ראויה לגינוי. הוא עשה מעשה שלילי, ויתכן שבית משפט היה מרשיע אותו לפי פקודת בריאות העם, למרות שזה לא היה בכתב האישום. אני הייתי מרשיע את הנאשם בעבירת "מעשה העלול להפיץ מחלה" כי מדובר ביחסים לא מוגנים בניגוד לעצת הרופאים" קבע אב בית הדין ד"ר פינקלשטיין.
רוזנברג ציין שהמשפט המבוים הזה מאתגר את גבולות המשפט הפלילי וכי במקרים רבים לא ניתן לפסוק רק לפי הלשון הפורמלית של העבירה ויש לשקול שיקולים חברתיים וערכיים על-מנת לפרש ולתחום את גבולות העבירה. במקרה הזה למשל היה חשוב להבין מה המשמעות של היידוע של האישה והאם הסכמתה של האישה לקחת על עצמה סיכון רלוונטית למשפט הפלילי.
דיקן בית הספר למשפטים פרופ'
עמוס שפירא החמיא לסטודנטים על רמת טיעוניהם במשפט המבויים, וציין: "לו זה היה משפט אמיתי, חלק מהעדויות היו קשורות להגדרה מה זה חולה איידס שהרי בהתחלה מדובר בנשא שרק מאוחר יותר הופך להיות חולה. ייתכן שלהבחנה הזו יכולה להיות השפעה על הסוגיות העולות לדיון". נשיא המרכז האקדמי כרמל פרופ' נחום ביגר מסר שקיימת חשיבות רבה ביותר להמחיש לסטודנטים כיצד מתנהל משפט אמיתי כבר במהלך לימודיהם תוך שיתופם בכל התהליך, של הגשת כתב אישום, ואיסוף הטיעונים מטעם התביעה וההגנה.