מחירי הדירות עלו בשנת 2013 ב-6% ריאלית, קצב נמוך אך במעט מקצב עלייתם ב-2012, ומאז 2008 הם עלו ריאלית ב-60% בקירוב. כך מציינת (יום ב', 31.3.14) נגידת בנק ישראל, ד"ר
קרנית פלוג, במכתב הנלווה לדוח השנתי לשנת 2013 שפרםס הבנק.
עוד מציינת פלוג כי אשתקד נרשם גידול נוסף בהיקף המשכנתאות החדשות שניתנו לרוכשי דירות. לדבריה, הגידול באשראי לדיור מגביר את הסיכונים הנשקפים ללווים ולמערכת הבנקאות, והמפקח על הבנקים נקט בצעדים נוספים במטרה לצמצמם. פלוכ קובעת כי הקצב הגבוה של התחלות הבנייה נשמר גם ב-2013, ומספרן בכל אחת משלוש השנים האחרונות גבוה במקצת מתוספת הדירות הנחוצה כדי לענות על צורכי הדיור הנובעים מהגידול הדמוגרפי.
מן הדוח של בנק ישראל עולה כי ב-2013 חלה גם עלייה במספר הדירות שבנייתן הושלמה. מחלקת המחקר של הבנק קובעת כי אם קצב ההתחלות ייוותר ברמתו הגבוהה ויכלול גם את אזורי הביקוש, יהיה בכך כדי לתרום להפחתת הלחץ בשוק הדירות, לייצוב מחיריהן ואף להוזלתם.
בהתייחס למדיניות הפיסקלית, זו התמקמדה ב-2013 לצמצום הגירעון בתקציב הן באמצעות העלאת מסים, והן באמצעות קיצוץ בתוכניות להרחבת ההוצאה שחרגו מהמותר לפי כלל ההוצאה. אף כי הגירעון היה צפוי להצטמצם רק ב-2014, קובע הבנק כי הצמצום התרחש כבר ב-2013, מוקדם - ובאופן חד - מן המתוכנן. זאת בין היתר הודות להכנסות חד-פעמיות גדולות ולהוצאות נמוכות מן המתוכנן במהלך השנה. הגירעון בתקציב המדינה עמד ב-2013 על 3.1 אחוזי תוצר - נמוך מן הגירעון אשתקד ומיעד הגירעון.
בדוח נכתב כי "בתקופה הקרובה תצטרך המדיניות הכלכלית להוסיף להתמודד עם האתגר של האצת הצמיחה במשק בכלל, וצמצום הפגיעה ביצוא בפרט, לנוכח פעילות עולמית ממותנת ורמה נמוכה של ריביות בעולם. כל זאת תוך המשך השמירה על היציבות הפיננסית ועל תוואי פוחת של הגירעון בתקציב".
בהסתכלות לטווח הארוך יותר, קובע הדוח כי ניצב בפני המדיניות הכלכלית אתגר כפול - להבטיח כי הצמיחה תהיה בת-קיימא ומכלילה. לשם כך, נקבע, יש לפעול להגדלת פריון העבודה במשק, היות שהוא נמוך בהשוואה בינלאומית, ולהעמקת שילובן של האוכלוסיות הממעטות להשתתף בשוק העבודה. בד-בבד נקבע כי יש לפעול לכך שפירות הצמיחה יגיעו לשכבות אוכלוסייה רחבות ככל האפשר. כדי להשיג את שני היעדים קובע הדוח כי יש לשפר את רמת החינוך לכל מגזרי האוכלוסייה, להרחיב ולהעמיק את ההשתלבות בשוק העבודה, להגביר את התחרות במשק וכך לסייע גם להפחתת יוקר המחיה, ולשמור על רמה נאותה של שירותים ציבוריים.
עוד קובע הדוח כי שיפור ההסדרה במערכת הפיננסית יחזק את עמידותה בפני משברים עתידיים, והתאמות של ההסדרים הפנסיוניים יסייעו למשק כולו להתמודד עם השלכותיהן של העלייה בתוחלת החיים ושל הזדקנות האוכלוסייה. לקח חשוב שהופק מהמשבר הגלובלי נוגע לשמירה על היציבות הפיננסית: שיתוף פעולה ממוסד בין הרשויות השונות האמונות על כך משיג מטרה זו באופן מיטבי. בהתאם לכך, וכן בהתאם להמלצתה של קרן המטבע הבינלאומית, נקבע כי יש להקים ועדה ליציבות פיננסית, בהשתתפות בנק ישראל, משרד האוצר ושלושת המפקחים העומדים בראש רשויות הפיקוח על המערכת הפיננסית.