קובלנה פסולה נגד ראש עיריית יהוד לשעבר

יזם הנדל"ן בנצי מורדוב הגיש קובלנה פלילית פרטית נגד ראש עיריית יהוד לשעבר, יוסי בן-דוד, כדי לקדם בצורה בלתי ראויה עניין כספי אישי. כך קובע (יום ה', 27.3.14) שופט בית משפט השלום בראשון לציון, אברהם היימן, אשר דחה את הקובלנה וחייב את מורדוב בהוצאות כבדות. מורדוב ביקש לייצג תושבים בפרויקט פינוי-בינוי של חברת לוגאנו. הוא התחייב בפני התושבים שלא לגבות מהם שכר, אלא לקבל אותו כאחוזים מן היזם, גבי מגנזי, לאחר שיגיע איתו להסכם על הפינוי ועל הפיצוי שישולם להם. ואולם, כאשר דרש מורדוב שכר של 5%-6% בפרויקט, שהמכירות בו הוערכו במיליארד שקל, דחה אותו מגנזי והציע לו 3,500 דולר לכל מפונה. בן-דוד, שהיה אז ראש העירייה, החזיק בתשע חנויות באותו מתחם. לאחר שהמו"מ בין מורדוב למגנזי התפוצץ, פורסמה בעיתון מעריב ידיעה לפיה הפרויקט נכשל. בישיבת מועצת העיר בנובמבר 2011 התייחס בן-דוד לנושא ואמר: "מי שהוביל את הכתבה במעריב זה איש רשע מרושע, תרשום את זה בפרוטוקול, בשם בנצי מורדוב, שקרן, שקרן, שיתבע אותי, הוא רמאי רמאי גדול שמנסה לתקוע את הפרויקט בגלל סכסוך בינו לבין היזם שלו בלוגאנו על החתמות, אנחנו לא מעורבים בזה". בשל דברים אלו, הגיש מורדוב את הקובלנה נגד בן-דוד. האחרון לא הכחיש שאמר אותם, אך טען שהגיב בכך על סחטנותו של מורדוב. מגנזי אמר בעדותו, כי מורדוב השתולל לאחר שדרישתו נדחתה ואיים עליו שיביא לכך שהפרויקט ייתקע למשך 20 שנה. מורדוב אכן החל לפעול נגד הפרויקט, כולל באמצעות פניות לתקשורת. היימן אומר כי למעשה מורדוב לא נלחם נגד שחיתות כפי שטען, אלא רק למען כיסו הפרטי. את דבריו של בן-דוד בישיבת המועצה יש לראות כתגובה לגיטימית למהלכיו של מורדוב, אשר פגעו בתושבי יהוד, ולא כנובעים מהאינטרס האישי שלו בקידום הפרויקט. היימן גם מציין, כי מורדוב ניסה לסחוט את מגנזי בתמורה להימנעותו מפנייה נוספת לתקשורת. לדברי היימן, לא התקיים במקרה זה היסוד הנפשי של כוונה לפגוע החיוני לצורך הוכחת עבירה פלילית של לשון הרע. בן-דוד ראה את מורדוב כאדם בלתי מוסרי, הפועל נגד טובת הציבור, ואף כמי שהוליך שולל את בן-דוד עצמו לאחר שהבטיח תחילה שיסייע לקדם את הפרויקט. לאור זאת, דבריו של בן-דוד היו בגדר תגובה למעשיו של מורדוב והבעת דעה על התנהגותו, ולכן אין בהם משום לשון הרע. היימן מוסיף: "אני שולל מכל וכל טענות הקובל כי הוא נעלב ונפגע מדברי הנאשם. אין בכך ולא כלום. הקובל הוא למעשה אדם שעיסוקו בין היתר הוא למעשה בתיווך. מדובר באדם שהמילים שאמר הנאשם לא פגעו בו כהוא זה... אין ולא כלום בין המניע הציבורי שהניע הקובל לפתוח בהליכים אלה לבין ההליך הפלילי. המניע היחיד שיש במקרה זה הוא הניסיון לפגוע בנאשם, לפי שסבור הוא, כמוצא שלל רב, כי נפלה לידו הזדמנות לנקום בנאשם על כי סיכל כוונתו להפיק רווחים כספיים מנסיבות הפרויקט". בשולי הדברים אומר היימן, כי כמו שופטים רבים - גם הוא סבור שהגיעה העת למחוק מספר החוקים את האפשרות להגיש קובלנה פלילית בשל לשון הרע ולהותיר רק את המסלול האזרחי. הוא מציין, כי בתי משפט השלום עמוסים לעייפה, ואין להקדיש זמן שיפוטי יקר לקידום אינטרסים אישיים. היימן חייב את מורדוב, "לנוכח העובדה שהקובל פתח בהליכים שאינם ממין העניין ועשה שימוש בזמן שיפוטי המיועד למשפטים פליליים, ומתוך שכפה על הנאשם, להוציא הוצאות לשם הגנה על חירותו ושמו הטוב, משום ההליך הפלילי שנפתח נגדו בשרירות לב", בתשלום הוצאות של 50,000 שקל לבן-דוד ושל 30,000 שקל לאוצר המדינה. את בן-דוד ייצג עו"ד ירון קוסטליץ.