יעקב חי ואלי יעקבי, יושבי הראש של ועדי המהנדסים במרחב הצפון והדרום בחברת החשמל, והוועדים עצמם הגישו לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה תביעה למתן צו מניעה קבוע האוסר על החברה מלנקוט בכל פעולה כנגד יושבי הראש לרבות פיטוריהם או השעייתם, העמדתם בפני ועדת משמעת או זימון לשימוע.
במבוא לתביעה נאמר כי מדובר בניסיון הלכה למעשה לחסל את נציגות המהנדסים בחברת החשמל בשל פעילותם הארגונית ולפגוע בראשיה.
עוד נאמר במבוא כי אי-קבלת התביעה יביא לכך שיהיה טרור ופחד שיוטלו על נציגי המהנדסים הן מצד חברת החשמל והן מצד הוועד הארצי פן חלילה יפעלו בשם המהנדסים ויעמדו על זכויותיהם. "מדובר בנזק שאינו בר-תיקון בעיקר כאשר כיום עומדים בפני העובדים בחברת החשמל הכרעות קריטיות ביחס לשינוי המבני לרבות זכותם של המהנדסים להתייחס באמצעות נציגיהם האותנטיים לכך", נאמר במבוא.
בתביעה נאמר כי בכתב המינוי של ועדת הבירור והמשמעת נטען כלפי יעקב חי ואלי יעקובי כי הם קיימו אספות הסברה והפיצו גילויי דעת הכוללים אמירות בוטות כנגד הנהלת החברה. לטענת חי ויעקובי\ מדובר באספות עובדים שערכו ועדי המהנדסים בחברה לצורך אישור להכרזת סכסוך עבודה.
לדברי התובעים, הנהלת החברה הקליטה את ישיבת העובדים במרחב הצפון מאחר שצירפה תמליל שלה לכתב המינוי של ועדת הבירור והמשמעת, דהיינו חברה ממשלתית שולחת בכיר בה להקליט אסיפת עובדים ומבקשת לפטר את ראשי הועד בשל התבטאויות באסיפת עובדים.
לטענת חי ויעקובי, מעיון בתמליל עולה כי מדובר בהתבטאויות לגיטימיות לחלוטין בוודאי הרבה יותר לגיטימיות מאלה של מנכ"ל החברה שכינה אותם בוגדים בדומה לחיילים הנוטשים את חבריהם, מוסרים אותם לידי האויב, וכי המנכ"ל התחייב בתקשורת לפטרם.
לדברי המבקשים, באמצעות עוה"ד רון דרור ואופיר מנצ'ל, מדובר בניסיון גס של חברת החשמל לפגוע בחופש ההתארגנות של המהנדסים, למנוע אספות מהנדסים לצורך הכרזת סכסוך עבודה, להתנכל לתובעים אך ורק מחמת פעילותם כנציגי עובדים אותנטיים, להטיל אימה על נציגי עובדים שאינם "מיישרים קו" עם ההנהלה, ניסיון שאם יתאפשר יהפוך את חופש ההתארגנות לאות מתה.
בתביעה נאמר כי במכתב הזימון לשימוע לפני פיטורים שהונח ליד דלת ביתו של יעקב חי נאמר כי בין הסיבות לפיטורים "העברת הנחיות למהנדסים בחברה שלא להישמע להוראות הגורמים המוסמכים בחברה". ממכתב השימוע עולה כי לאחרונה מקדמת חברת החשמל מיזם תקשורת רב חשיבות.
לסיכום, טוענים התובעים, כי הצעדים הארגוניים המבוצעים בהנהגתם הינם צעדים מוגנים המבוצעים כדין, וכי חברת החשמל אינה רשאית לנקוט בכל צעד אישי, משמעתי או אחר כנגדם.
לטענתם, פעילותה של החברה כנגדם אך ורק בשל פועלם כחברי ועד יש בה משום הטלת טרור והרתעה, והיא מהווה התנכלות פסולה ופגיעה בחופש התארגנות, כאשר צעדים אלו נעשים ממניעים בלתי ענייניים, ככלי ניגוח, ומתוך ניסיון חסר תום לב להלך אימים על ציבור המהנדסים.
בנוסף לסעד המבוקש של צו מניעה קבוע, מתבקש בית הדין לחייב את חברת החשמל בתשלום פיצויים לדוגמה בסך 200,000 שקלים בגין פעולותיה הפסולות. התובעים מציינים כי כספי הפיצויים ישמשו את ועדי המהנדסים בראשם הם עומדים ולא אותם באופן אישי.
