"אם הייתי משחד את בר, למה בצ'קים?"

"אני לא צריך לשחד את צבי בר. אם הייתי משחד אותו, למה בצ'קים? הייתי נותן לו מזומן". כך אומר (4.3.14) היזם דוד לוי, בעדותו במשפט בר. לטענת המדינה, לוי - נציג חברת הנדל"ן הילקרסט - שיחד את בר, בעוד לוי טוען שהמיר כספים עבור בר והעניק לו הלוואה במסגרת פעילותו הפיננסית. "הוא היה מביא לי מזומנים בדולרים. משום שאיני עוסק בדולרים, יש מתחתי צ'יינג', אני יורד למטה ופורט אותם", אמר לוי. "לפעמים לקחתי צ'ק מהצ'יינג' ושם את זה בחשבון שלי, מחייב את צבי על הצ'ק שהוא קיבל, שהוא בחובה, וכשאני מקבל את הכסף בחזרה - אני מוציא קבלה. אם יש מרחק, אני מוציא ריבית על הימים שלקח את הכסף, מוציא תעודת חיוב שחייבתי אותו, וממתין עד לקבלת התמורה, ואז אני מוציא קבלה, ועל הריבית מוציא חשבונית". השופט צבי גורפינקל שאל מהו הרווח שלו כאשר הפעולות נעשו באותו יום, ולוי השיב שבמקרה כזה אכן לא הרוויח דבר. "עשיתי לצבי זאת כי הוא ביקש ממני. ברוב המקרים הוא לא הביא לי את הכסף במזומן באותו יום, אלא ביקש צ'ק והיה מביא את הכסף לאחר תקופה, יומיים, שבוע ואף חודשים, ועל כך ביקשתי ריבית". לוי הדגיש: "לא נתתי שום שוחד, הכל התנהל בקבלות ובחשבוניות, הכל שקוף, אין קשר בין ההמרות שעשיתי לצבי בר לבין הילקרסט ששייכת לאחי. קיבלתי את כל כספי מצבי בחזרה, אין שום שוחד. אני מוכן ללכת למכונת אמת, אני אדם מאמין ומתפלל, קורא קדיש כי אמי נפטרה, מוכן להישבע בתורה ששקל אחד לא נתתי לו, חשבנתי את כל הריביות".

בר דרש היטל השבחה

לדברי לוי, הילקרסט שבבעלות אחיו מאיר לא יכולה לבנות על המגרש שבבעלותה ברחוב בגין ברמת גן, בין היתר "כי יש לשלם השבחה 38 מיליון שקל לעיריית רמת גן, נהיה שוב בהפסדים. ראש העיר שהוציא לי את היטל ההשבחה הוא צבי בר. ויש בעיה עם החניה למטה, העירייה רוצים עוד כסף. כך שאי-אפשר להוציא היתר בנייה". לוי אישר, כי בשנים 2003-2000 העניק לבר מספר הלוואות. "אם צבי אמר שמבחינתו הוא רואה בכך פעולת המרה, אני ראיתי בזה הלוואה - הוא ביקש ממני צ'ק על סכום מסוים, ולא הביא את הכסף על המקום. לכן פתחתי תעודת חיוב על הסכום, ייתכן שבא אחרי שבוע-חודש, ואז הוצאתי חשבונית וקבלה, כשהוא החזיר". לוי הוסיף: "אני עובד עם צ'קים דחויים. אם הוא מביא לי מזומן באותו יום, זה לא גורם לי להתפרנס. אני מעדיף צ'קים דחויים, וההלוואה תיפרע כמה שיותר מאוחר. כשהוא החזיר, הוא שילם את הריבית על כך. לא קיבל בחינם. יש חשבוניות וקבלות על הריבית. לכן לא עשיתי לצבי בר טובה בכך שהוא החזיר את הכסף מתי שרצה - בשבילי מאוחר זה יותר טוב". לוי גם העניק הלוואה לאבנר, בנו של בר. "בדקתי את החברה וראיתי שהחברה חדשה, רציתי ערבות ולכן ביקשתי מאבנר שיתן לי צ'קים אישיים, שמא החברה שלו תיסגר. גביתי ממנו 22,500 שקל ריבית + מע"מ, כמעט 3% לחודש שזה שיעור גבוה. לקחתי סכום כזה, כי איני מכיר את החברה ואת השותפים, אני לא לוקח סיכון. זה בוצע על-ידי אשתי, זהבה". בחקירה הנגדית אמר לוי, כי נתן מדי פעם לבר צ'קים אישיים שלו ולא של חברת המימון שבבעלותו, משום שלא ראה הבדל בין הדברים. התובעת, עו"ד נטלי קוקוי, ציינה שבחקירתו במשטרה אמר לוי שהשתמש בצ'קים אישיים משום שנגמרו לו הצ'קים של החברה. לוי התייחס לאמירות נוספות שלו במשטרה, ואמר שיש לראותן לאור העובדה שנחקר חודש בלבד לאחר שבתו נפטרה בדמי ימיה. "יכול להיות שבחקירות שלי דיברתי שטויות. אני מצטער. אני היום רואה מה כתוב, אז הבנתי לעצמי: אני הייתי במצב לא טוב. הייתי במצב של דיכאון. תופסים אותי ביום של אזכרה", אמר. הוא הוסיף בהתרגשות, כי אפילו כלבים מקבלים יחס טוב יותר מזה שקיבל הוא מהמשטרה על אותו רקע.