בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעת שכר טירחה שהגיש עו"ד פיני גלעד כנגד גרג וולף, בנקאי השקעות אמריקני, ואף חייבו לשאת בתשלום הוצאותיו המשפטיות של וולף, שנועדו לשם הגנה מפני התביעה כנגדו.
התובע, כלכלן ורואה חשבון, ביקש בתביעתו לפסוק לו שכר של 70,528 שקלים המורכב ממקדמה בסך 10,000 דולרים ומסכום נוסף של 6,000 דולרים עבור 20 שעות עבודה.
בנוסף, עתר גלעד לחייב את וולף בשיעור של 15% מהסכום שייפסק לזכותו בתביעתו על סך 17.2 מיליון שקלים כנגד חברת אנוביט שהוגשה בטענה לזכאותו לעמלת תיווך בגין העסקה בה רכשה אפל את אנוביט תמורת כ-400 מיליון דולר.
גלעד טען כי בינו לבין וולף נכרת הסכם מחייב לייצוגו המשפטי בקשר לתביעתו כנגד אנוביט. וולף טען כי מדובר בתביעה מופרכת שמוטב שלא באה לעולם. לדבריו הוא מעולם לא שכר את שירותיו של גלעד. הנתבע, שעבד כסגן נשיא בנקים להשקעות מובילים בארה"ב (גולדמן זקס, סטנלי מורגן), ציין כי כדי לרצות את התובע ומתוך רצון טוב הסכים לשלם לו 800 דולרים בגין 4 שעות העבודה שהשקיע.
השופט עזריה אלקלעי קבע תחילה כי אין מחלוקת על כך שבין הצדדים לא נכרת הסכם בכתב, שכן הטיוטות שהוחלפו בין הצדדים לא נחתמו. אלקלעי השתכנע כי אצל וולף לא נתגבשה בשום שלב שהוא גמירות דעת להתקשר בהסכם מחייב עם גלעד ולשכור את שירותיו לצורך ייצוגו בתביעתו לקבלת עמלת תיווך בעסקת אפל-אנוביט.
השופט אלקלעי קבע כי בין הצדדים לא נקשר הסכם מחייב וכי הוא מאמין לגרסת הנתבע לפיה מעולם לא אמר לתובע כי שכר את שירותיו. אלקלעי ציין כי הצדדים ניהלו משא-ומתן בו שקל וולף את האפשרות לשכור את שירותיו של גלעד כדי לייצגו בתביעה נגד אנוביט.
לסיכום, קבע השופט אלקלעי, כי בין הצדדים לא נכרת הסכם ייצוג מחייב, וכי הנתבע הוכיח כי לא נכרת הסכם כזה. השופט פסק לתובע את הסכום של 800 דולר (2,776 שקלים) שהוצע לו על-ידי הנתבע מתוך רצון טוב וכדי לרצותו.
עם זאת, חייב השופט את גלעד לשאת בהוצאות ההגנה של וולף כנגד תביעתו נגדו וזאת בסכום של 80,000 שקלים, כאשר מסכום זה יקוזז הסך של 800 הדולרים שנפסקו לזכותו.
השופט ציין בפסק דינו כי לא היה מקום מלכתחילה להגשת התביעה המגלמת סכום עתק אותה ניהל התובע בצורה מכבידה שהאריכה את הדיון שלא לצורך. אלקלעי קבע כי התביעה הוגשה על סכום מוגזם ובלתי סביר בעליל.
