פרשת
רמדיה ממשיכה להעסיק את בתי המשפט גם כיום בחלוף כעשור ממועד חשיפתה. הורים לילדה בת 11 שניזונה לאחר לידתה ועד גיל 8.5 חודשים מפורמולה רמדיה צמחית שהייתה חסרה ויטמין B1 הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת רשלנות רפואית כנגד היבואנית והמשווקת היינץ רמדיה (שמה כיום: טי אנ סי או אר), היצרנית החברה הגרמנית וכנגד משרד הבריאות.
לטענת התובעים, בשל צריכת תחליף החלב הצמחי הפגום ששווק תחת המותג "רמדיה", נגרמו לבתם נזקי גוף קשים, והיא סובלת מבעיות התפתחויות קשות בעיקר בתחומים- שפתי וביצועי, בעיות רגשיות, הפרעות אכילה, ובשל מצבה היא נזקקת ותזקק לעזרה מוגברת של צד ג' לכל תוחלת חייה.
לטענת ההורים, הם האמינו כי הם מאכילים את בתם במזון תינוקות הראוי והנכון האמור לספק לתינוקת את כל הדרוש לה. ואולם בפועל מזון התינוקות שניתן היה חסר בויטמין תיאמין ( B1) החשוב והעיקרי, שהעדרו הביא להפרעות התפתחויות קשות וליקויים שישפיעו על בתם כל ימי חייה.
בתביעה נאמר כי ביום 7.11.2003 ניתנה הוראה על-ידי משרד הבריאות להפסיק את השימוש בפורמולה מהסיבה כי נמצא חסר חמור של תיאמין בתרכובת הפורמולה.
לדברי התובעים, במהלך התקופה בה ניזונה התינוקת שלהם מהפורמולה נטולת התיאמין לא היו תלונות מיוחדות, אך התינוקת סבלה משלשולים לסירוגין עד 3 פעמים ביום.
כיום נאמר בתביעה סובלת בתם של התובעים מלקויות למידה והפרעות קשב, נזקקת לעזרה מסיבית בלימודים ומועמדת להעברה למסגרת חינוכית מיוחדת עקב קשייה, ובנוסף היא סובלת מקשיים רגשיים שמתבטאים בתלותיות, וילדותיות.
עוד טוענים התובעים כי בתם הופנתה לטיפול רגשי עקב בעיות חרדה, ובנוסף היא סובלת מבעיה של הרטבה לילית עד היום ונזקקת לשינה עם חיתולים.
לכתב התביעה צורפה בין היתר חוות דעתה של פרופסור פתאל-ולבסקי לפיה קיים קשר סיבתי בין צריכת הרמדיה לבין מצבה של הילדה כיום.
התובעים טוענים כי האחריות לנזקי התובעים וילדתם מוטלת על יצרני ומשווקי הפורמולה ועל משרד הבריאות מתוקף היותו הגוף המופקד על פיקוח על המזון בישראל.
בתביעה נאמר כי רק בעקבות פרשת רמדיה החליטה ממשלת ישראל לפני כעשור על הקמת מועצה עליונה למזון, ובעקבות החלטה זו יצאו הנחיות להבטחת אמינות של יצרני\יבואני תרכובות מזון לתינוקות ומזון ייעודי המיעוד להזנה שלימה.
לדעת התובעים פעולות אלו של הממשלה מהוה הודאה בכשל בפיקוח על המייבאת והמשווקת היינץ רמדיה ועל היצרנית החברה הגרמנית הומנה במקרה זה.
התובעים מבקשים מבית המשפט לפסוק לבתם ולהם פיצויים על נזקיהם המתבטאים בעיקר בהפסדי השתכרות לילדה למשך כל ימי חייה והפסדי פנסה, כאב וסבל, הוצאות רפואיות. בנוסף לפצות אותם בגין הסכומים הניכרים אותם נאלצו ויאלצו להוציא לצורך ריפויה ושיקומה של בתם.
