שתי תביעות ובקשות לאישורן כייצוגיות הוגשו נגד חברת הביטוח הראל. בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, טוען התובע, מרדכי בן-עזרא, כי היה לקוח ותיק של חברת הביטוח ציון ולאחר רכישתה על-ידי הראל ומיזוגה לתוכה הפך להיות לקוח של הראל.
בתביעה נאמר כי בשנת 1994 רכש התובע מ"ציון" פוליסת ביטוח "חיונית" - ביטוח גמול אי-כושר עבודה וסיעוד, "משתתפת ברווחים".
התובע, מהנדס במקצועו, מציין כי היה בעל משרד תכנון מצליח שפעל כ-25 שנים עד אשר לקה במחלה קשה ואיבד את כושר עבודתו. בעקבות כך הגיש להראל דרישה להכרה במקרה הביטוח על-פי הפוליסה, ולאחר שלושה חודשי המתנה, החלה הראל לשלם לו פיצוי חודשי בגין אובדן כושר עבודה החל מחודשי מאי 2006 ועד היום.
לדברי התובע, באמצעות עו"ד גיל קלר, בפברואר 2009 הבחין כי סכומי הפיצוי החודשיים שהראל שילמה לו ירדו בהתמדה מחודש יוני 2008 והיו נמוכים בשיעור של למעלה מ-20% ביחס לפיצוי החודשי+הצמדה למדד המחירים לצרכן.
לדבריו, הסתבר לו כי הוא גילה שהראל הפרה את תנאי הפוליסה בכך שביטלה למעשה את הבונוס בשיעור 85% מהתשואה החודשית הריאלית המגיעה למבוטחים, ויתרה מזאת לא הותירה שום חלק מהתשואה החודשית הריאלית המיוחס למבוטחים.
בנוסף, הראל מחשבת את הפיצוי החודשי לתשלום על-פי "מדד השקעתי" שאין לו שום אזכור בפוליסה המקורית ובניגוד לכלל אופן חישוב התשלום, אינה משלמת למבוטחים את סכום הבונוס שהצטבר עד למועד תשלום הפיצוי החודשי הראשון, ובחישוב שיעורי הבונוס לתשלומי הפיצוי החודשי לתשלום אינה כוללת את שיעור הבונוס שהצטבר עד למועד התשלום.
לדברי התובע, שיעור הבונוס החודשי צריך להתעדכן בחישוב מסוג ריבית דריבית ביחס לשיעור הבונוס שהצטבר עד למועד התשלום הראשון. בנוסף מנכה הראל 25% משיעור התשואה החודשי המגיע למבוטחים בטענה של ריבית תעריפית שאינה מופיעה בפוליסה.
לדברי התובע, הראל אינה מחשבת נכון את סכומי הבונוס ואת סכומי הפיצוי החודשי, ואינה משלמת את הבונוס שהצטבר עד למועד תשלום הפיצוי החודשי הראשון.
התובע מבקש לייצג את המבוטחים מקבלי תשלום פיצוי חודשי בפוליסות ביטוח אובדן כושר עבודה משתתפת ברווחים ואשר הראל אינה משלמת להם את מלוא התשלומים כמתחייב מחוזי הביטוח. התובע מעריך את סכום הבונוס הכולל המגיע למבוטחים החל ממועד תשלום פיצוי החודש הראשון לשנים 2013-2006 בסכום מצרפי של 381 מיליון שקלים.
המחלה נשללה כמקרה ביטוח התביעה השנייה נגד הראל הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד בטענה לסירובה חסר תום הלב והבלתי מבוסס מבחינה משפטית ו/או מבחינה עובדתית, לשלם לה ולרבים אחרים ממבוטחיה את סכום הביטוח המגיע לה עקב מחלתה המהווה לטענתה מקרה ביטוח, כאמור בפוליסת ביטוח בריאות תוכנית "מענקית" שרכשה מהראל.
לדברי התובעת, מרב שמאי-קינג, בעוד היא טוענת כי מחלתה (גידול שפיר במוח) מהווה מקרה ביטוח המזכה אותה בסכום הביטוח, טענה הראל בפניה כי ההגדרה שבפוליסה מוציאה את המחלה מהכיסוי הביטוחי ועל כן נשללה זכאותה לקבל את סכום הביטוח.
לדברי התובעת, לפני כריתת ההסכם ו/או בכל תקופת קיומו, לא גילתה לה הנתבעת בכתב ו/או בעל-פה בעצמה ו/או על-ידי סוכן הביטוח, כי הפוליסה מחריגה למעשה כ-90% מהמחלות הנובעות מגידולים שפירים במוח, קרי לא נותנת כיסוי ביטוחי עבורן, וכי לו הוצגה האמת לה ולמבוטחים אחרים, הם לא היו מתקשרים בפוליסה כדוגמת הפוליסה נשוא התביעה.
בנוסף טוענת התובעת באמצעות עוה"ד דניאלה זיברי-הלר ואלדד אפרוני, כי הראל מסתירה היטב במסמכים הכתובים המועברים על ידה למבוטח את מהותה האמיתית של הפוליסה בכל הנוגע להחרגה המאסיבית ולמשמעות הכספית הגלומה באותה החרגה.
לטענתה, נוהג זה של הראל להציע למבוטחיה פוליסה שהינה חסרת כיסוי ביטוחי במרכיב מהותי בה, הינו בלתי סביר ומדובר בנוהג הנמשך מזה שנים ובהתנהגות שיטתית היוצרת נורמה בלתי מתקבלת על הדעת של הונאת הציבור.
התובעת מבקשת מבית המשפט להורות על ביטול הסייג בפוליסה ועל השבתם של כל הסכומים ששולמו על-ידי המבטחים כפרמיה עודפת. התובעת מבקשת לייצג בתביעתה את מבוטחי הראל באמצעות הפוליסה האמורה ומוטבים של מבטחיה שנפטרו בתוך תקופת הביטוח ואשר הראל מנעה ו/או בכוונתה למנוע מהם את סכום הביטוח הנקוב בפוליסה שלהם.
התובעת מעריכה את סך הפיצוי המגיע לכלל המבוטחים בעשרות ו/או במאות מיליוני שקלים.
