ד"ר אברהם שושן מעומר רופא במקצועו אשר כיהן כראש המחלקה לעמוד שדרה בבית החולים "סורוקה" משך כ-40 שנה הגיש תביעה בסך 300,000 שקלים כנגד מנורה, לתשלום הוצאותיו הרפואיות והכלליות בגין ניתוח השתלת כליה מצילת חיים בחו"ל.
בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב נאמר כי התובע רכש ממנורה ביטוח בריאות קולקטיבי של חברי ההסתדרות הרפואית הידוע בשם "ביטוח בריאות בסיסי לחברי הסתדרות הרופאים".
בשנת 2007 אובחן התובע כסובל מאי ספיקה כלייתית, וביולי 2013 אישר מנהל המחלקה הנפרולוגית בבית החולים "סורוקה" פרופסור זלוטניק כי לאור ההתדרדרות במצבו הרפואי של התובע עליו לעבור השתלת כליה בהקדם, וכי אי-ביצוע ההשתלה מסכן את חייו של התובע.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד שרון עזרא נאמר כי מנורה הודיעה לתובע כי הוא אינו עומד בדרישות הפוליסה לפיהן על המבוטח להיות רשום ברשימת ההמתנה למרכז ההשתלות הארצי לפחות פרק זמן של שנתיים, או לחלופין רופא מומחה אישר כי אי-ביצוע ההשתלה מסכן את חיי המבוטח.
לדברי התובע דרישת ההמתנה משמעה כי לעולם לא יזכה לעבור ניתוח השתלה. התובע מציין כי ניתן להירשם בישראל להשתלת כליה מן המת עד גיל 65 וכי במועד ביצוע ההשתלה הוא היה כבר בן 66.
בנוסף כלל לא ניתן להירשם למאגר הארצי להשתלות אלא אם החולה התחיל כבר בטיפולי דיאליזה והוא עצמו לא החל בטיפולי דיאליזה, ובעצת רופאיו יש לבצע את הניתוח בטרם תחילת הדיאליזה.
התובע מציין כי בספטמבר 2013 עבר בהצלחה ניתוח השתלת כליה מן המת בריגה שבלטביה. לטענתו נוכח תנאי הוראות הפוליסה נראה כי ה"אסטרטגיה" של מנורה היא שעל-ידי הצבת דרישות בלתי הגיוניות ובלתי סבירות בעליל, המבוטח לא יגיע בכלל למצב בו יבצע בפועל את הניתוח, או שחלילה ילך כבר לעולמו או שלא יתקבל מלכתחילה לניתוח.
לדברי התובע לא ברור מדוע עבור קופת חולים הכללית מהווה מצבו הרפואי מצב המצדיק השתלת כליה, בעוד שעבור חברת הביטוח מנורה מצבו הרפואי איננו קריטריון המצדיק ביצוע השתלת כליה בחו"ל.
אשר על כן מבקש התובע מבית המשפט לקבוע כי הוא עמד בתנאי החלופי של הפוליסה, וכי התנהלותה של מנורה הינה קיום חוזה הביטוח בחוסר תום לב ושלא בדרך המקובלת.
התובע מבקש לחייב את מנורה בתשלום הוצאותיו הרפואיות וכן הוצאות הטיסות והשהייה בבית מלון עבורו ועבור אשתו המלווה וזאת בסכום כולל של 300,000 שקלים.
