לא מחירי הדיור מדירים שינה מעיניהם, וגם לא יוקר המחיה. לאחר שנתיים של ירידה מדודה בשכרם, הציגו בכירי החברות הציבוריות המובילות ב-2013 את גרסתם לניתוק מהמציאות הישראלית היומיומית.
מבדיקה שערכו בחברת הייעוץ BDO זיו האפט עבור "
גלובס" עולה, כי עלות שכר הבכירים הממוצעת בחברות המובילות הנסחרות בבורסה בתל אביב הגיעה לכ-3.5 מיליון שקל, עלייה של כ-18% בהשוואה ל-2012.
בניתוח הנתונים בחברות המעסיקות מעל 100 עובדים נמצא, כי עלות בעל השכר הגבוה ביותר (בדרך כלל המנכ"ל) גבוהה פי 41 בממוצע מעלות השכר הממוצעת לעובד באותן חברות (לעומת פי 31 ב-2012), ולא פחות מפי 117 מעלות שכר המינימום במשק ב-2013 (לעומת פי 88 ב-2012).
נמחקו הישגי המחאה החברתית
סקר השכר שביצעו בחברת הייעוץ כלל את השנים 2008-2013, ונבדקו בו חברות מדד ת"א 100 (בנטרול חברות דואליות שאינן מפרסמות נתונים לגבי תגמול בכיריהן). עבור כל אחת מהחברות הציבוריות שנבדקו נדגמו חמשת מקבלי התגמולים הגבוהים ביותר בחברה, ולגביהם נבחנו גם כל מרכיבי חבילת התגמול שאותה הם מקבלים מהחברה שבה הם מועסקים.
כך שבעוד ששכר הבכירים רשם בממוצע בשנים 2011 ו-2012 ירידה עקבית של 23% ו-15%, לכ-3.5 מיליון שקל וכ-3 מיליון שקל בהתאמה, "הפתיעו" הבכירים ב-2013 והצליחו להשיב את לעצמם את רמת עלות השכר השנתית שאליה הורגלו רק שנתיים קודם לכן.
רו"ח קרן קיבוביץ, שותפה מנהלת תחום תגמול בכירים וממשל תאגידי ב-BDO, מוסיפה כי מגמה זו בולטת בעיקר בכך ששיעור גידול שכר הבכירים בחברות בין השנים 2012-2013 דומה בקרב כל החברות, ללא הבחנה בין חברות שהציגו גידול או קיטון ברווח הנקי שלהן בשנים אלו.
במילים אחרות, בכירי החברות הציבוריות הגדולות בבורסה הצליחו לבלום את הירידה שנבעה מהמחאה החברתית של 2011, ומהתיקונים החוקתיים שבאו בעקבותיה.
מדובר בתיקון 16, שנכנס לתוקף ב-2011, והגדיל את כוחם של בעלי מניות המיעוט בחברה ציבורית בענייני עסקות בעלי עניין ובאישור תנאי העסקה.
התיקון השני הוא תיקון 20, שנכנס לתוקף ב-2012, ונועד לחולל רפורמות בנושא מדיניות התגמול לבכירי החברה.
עדיין מדובר על רמות שכר ממוצעות הנמוכות יותר בהשוואה לשנים 2009 ו-2010, אז עמד השכר הממוצע השנתי לבכיר (במונחי עלות) על 4.2 מיליון שקל ו-4.5 מיליון שקל בהתאמה.
עלות שכר ממוצעת למנכ"ל: 5 מיליון ש'
עם זאת, לא מן הנמנע כי בשנים הבאות הפער ייסגר: "היישום הפרקטי של תיקון 20, הקובע תקרה לתגמול הקבוע, עלול לגרום בפועל לעלייה בשכר הבכירים", מסבירה רו"ח קיבוביץ.
לדבריה של רו"ח קיבוביץ, "חלק בלתי מבוטל מהבכירים עדיין מועסקים לפי חוזים שנחתמו טרם כניסת התיקון לתוקף. לכן נראה את האפקטיביות של התיקון רק בשנים הבאות, ובכל מקרה, היא תצטרך להיבחן לאורך זמן".
האם תיקון 20 החטיא את המטרה שלשמה תוקנן? "אני דווקא אופטימית לגבי תיקון 20, ומאמינה כי יביא תועלת רבה למשק, בכך שיהדק את הקשר בין ביצועי החברות לבין התגמול בשנים הבאות, שהיום הנו רופף למדי".
מיהם הנהנים הגדולים ביותר? בראש הרשימה נמצאים המנכ"לים שנהנו אשתקד מעלות שכר שנתית ממוצעת של 5.3 מיליון שקל, עלייה של 21% בהשוואה ל-2012. בהקשר לכך מציינים ב-BDO, כי מרבית המנכ"לים בעלי התגמול הגבוה פועלים בחברות נדל"ן ובינוי.
את המקום השני ברשימת המשתכרים מאייש תפקיד היו"ר, שמקבל בממוצע שכר בעלות של 4.4 מיליון שקל לשנה, עלייה של 7% ביחס לתקופה המקבילה. מנכ"לי חברות בנות השתכרו בממוצע 4.1 מיליון שקל לשנה (עלייה של כ-3%), ומשנה למנכ"ל הרוויח בממוצע 3.15 מיליון שקל, ירידה של כ-1% ביחס ל-2012.
בחינה של תגמול הבכירים ביחס לתשואת המדד הענפי שבו הם פועלים מעלה, כי קיים קשר ישיר בין השניים, כלומר עלייה במדד הענפי הביאה לעלייה בחבילת התגמול לבכירים. זאת למעט ענף הבנקים, שם ירד שכרם הממוצע של הבכירים בכ-1%, בעוד שמניות הבנקים עלו בכ-20%.
מנגד, מדד ענף חיפושי הגז והנפט, למשל, רשם תשואה של 25% ב-2013, בעוד ששכרם הממוצע של חמשת הבכירים בחברות הענף עלה בשיעור של 53%.
הפער החד ביותר נרשם בחברות הטכנולוגיה, שם רשם המדד הענפי תשואה של 7%, בעוד ששכרם הממוצע של הבכירים בחברות הענף עלה בלא פחות מ-45%.
בענפים אחרים, כמו למשל בנדל"ן ובינוי, בביטוח, ובפרט במסחר ושירותים, עלה התגמול הממוצע לבכיר בשיעור נמוך מעליית המדד הענפי באותה תקופה.
בעקבות תיקון 20: התגמול ההוני זינק לא מעט מבכירי החברות הציבורית ונציגיהן יצאו בעבר בתקשורת נגד הרגולציה הנ"ל (תיקונים 16 ו-20), שאותה כינו "חונקת" ואף "מסרסת". אך בפועל נראה, כי בכירי החברות הציבוריות לא ממש נחנקו, וזאת, בין היתר, הודות לחבילת התגמול שלהם, הכוללת מרכיב משתנה בדמות תשלום מבוסס מניות, שהוכיח עצמו כמשתלם ביותר בשנה החולפת.
חבילת התגמול הממוצעת לבכירים ב-2013 הורכבה ברובה ממרכיב של שכר ו/או דמי ניהול, שהיווה כ-56% מהחבילה (לעומת 63% ב-2012), 23% ממנה הורכבו מבונוסים וממענקים, והיתרה (21%) משויכת לתגמול הוני (לעומת 16% בשנת 2012), זאת כתוצאה מיישום תיקון 20, המחייב לקבוע מנגנוני תגמול לטווח ארוך.
למעשה, מנתוני BDO ניתן לראות כי כל רכיבי השכר הממוצעים ב-2013 עלו ביחס ל-2012, והעליות החדות ביותר נרשמו במרכיבים המשתנים - כלומר במענקים ובתשלום מבוסס מניות שהוענקו לבכירי החברות.
הדבר בא לידי ביטוי באופן ברור יותר כאשר עורכים השוואה של חמש השנים האחרונות (2008-2013) בין התגמול הממוצע שקיבלו חמשת הבכירים בחברה, לבין ביצועי מדד ת"א 100. כך, למשל, נצפה הפער הגדול ביותר בין שני פרמטרים אלו בשנת 2010, ולאחריה ב-2011. בשנים הבאות לאחר מכן הצטמצם הפער הזה, כאמור - בשל הגדלת הרכיב המשתנה (מבוסס המניות והמענקים) לעומת הרכיב הקבוע.
חלק גדול יותר מהרווח מממן שכר נראה כי הנתון המקומם אולי יותר מכל בכל הקשור לשכר הבכירים, הוא הקשר החלש בין התוצאות העסקיות שהציגו חברות ת"א 100, לבין התגמול שהעניקו לנושאי המשרה הבכירה בהן. ב-BDO בדקו 61 חברות המשתייכות למדד המוביל, שפרסמו את שכר הבכירים שלהן בשנתיים האחרונות, ומהבדיקה עלה שהרווח המצרפי שלהן עלה ב-7% בלבד, בעוד ששכר הבכירים עלה ב-11% (מ-1.08 מיליארד שקל לכ-1.2 מיליארד שקל).
סך התגמול שניתן לחמשת נושאי המשרה בחברות הללו היווה 4.7% מהרווח הנקי המצרפי שלהן (לעומת 4.5% מהרווח המצרפי ב-2012).
