"החומרה של הפרשות שהתגלו במשפט
הולילנד היא רבה. מה שנחשף בתיק הזה הוא ליקוי מאורות בסיסי ועמוק שפקד את הנאשמים, שקשרו ביניהם מערכות יחסים מושחתות במשך למעלה מעשור". כך פתח (יום ב', 28.4.14) התובע, עו"ד
יוני תדמור, את הטיעונים לעונש מטעם המדינה.
"היה מי שביקש לעצמו, היה מי שביקש לבני משפחתו, היה מי שביקש לעמותות. משאלות ליבם של אישי הציבור מולאו מקופתם של נותני השוחד. אנחנו מחויבים להזהיר את עצמנו, שדיון בפרטי הפרטים של הפרשה לא ישכיח מאיתנו את התמונה הכוללת. מדובר בסכומים שהם כמעט חסרי תקדים. הענישה בתיק הזה צריכה להדהד, להלום את חומרת המעשים, להרתיע ולהתריע את היחיד והרבים, כדי לשרש את התופעות החמורות שהתגלו בפרשה זו", הוסיף תדמור.
האזרח רואה מגדלים מתרוממים לדברי תדמור, עניינו של איש מן הנאשמים אינו מצדיק חריגה לחומרה או לקולא, שכן אין מדובר בשיקולי שיקום מחד או במסוכנות לציבור מאידך. לכן, טען, נסיבות אישיות יכולות להשפיע רק בתוך מתחם הענישה שייקבע ולא מחוצה לו.
תדמור אמר, כי האזרח הרואה מגדלים מתרוממים לנגד עיניו בלא שקולו יישמע, יימנע מלהגיש התנגדות בפעם הבאה. האזרח הרואה שבעלי ממון זוכים לאוזן קשובה במינהל מקרקעי ישראל ובלשכת שר התמ"ת, מגיע למסקנה שהדרך הישרה אינה מועילה, ובכך יש סכנה של ממש למרקם החיים של ישראל כמדינה דמוקרטית.
תדמור הזכיר, כי בית המשפט העליון הביע בצורה ברורה - בעניינו של
שלמה בניזרי - את הצורך להחמיר בענישה בעבירת השוחד, והדבר בא לידי ביטוי גם בהחמרת הענישה בחקיקה בשנת 2010. "האירועים בתיק שלנו אירעו לפני התיקון בחוק, אבל המגמה בהחלט ראויה להתייחסות", טען - וגם על כך עמד בית המשפט העליון.
תדמור הזכיר פסקי דין קודמים: ארבע שנות מאסר לשלמה בניזרי; 20 חודשי מאסר במקרה אחד של קבלת שוחד בסך 20,000 שקל; השופט
דוד רוזן עצמו גזר על דוד ואנונו שש שנות מאסר על שוחד של 300,000 שקל ועבירות נוספות;
דן כהן נדון לשש שנות מאסר על שוחד של מיליון אירו בהסדר טיעון; שש שנות מאסר לבכיר בחברת החשמל על שוחד ב-1.3 מיליון שקל ועבירות נוספות; קצין משטרה שנדון לשש שנות מאסר בהסדר טיעון; שש שנות מאסר לבוחן נהיגה שמצבו הרפואי קשה; ראש עיריית טירה לשעבר נדון לחמש שנות מאסר, כאשר רכיב השוחד היה 15,000 דולר;
עודד טל מהמינהל נדון ל-45 חודשים על שוחד שלא התממש.
"העונש הראוי בעבירת השוחד הוא מאסר בפועל", סיכם תדמור נקודה זו. "יש להעדיף את האינטרס הציבורי". הוא הזכיר, כי ביהמ"ש העליון קבע שעבריין שוחד - אחת דינו למאסר ממשי.
"קו פרשת מים" לדברי תדמור, לא נמצאה פסיקה הדומה לעניינם של נותני השוחד בתיק הולילנד, ולכן עניינם במיוחד צריך להוות קו פרשת מים ופסיקה שתהיה נר לרגליו של בית המשפט בעתיד. "הענישה צריכה להיות חמורה ולהלום את הסכנה לציבור שבעבירה זו", טען. גם מתווכים לשוחד כמו
מאיר רבין ו
שמואל דכנר לא נראו באולמות בית המשפט, הוסיף.
תדמור עבר לדבר על החומרה היתרה בה יש לראות עבירות של בכירים במגזר הציבורי ובמגזר העסקי. בין היתר, ביקש ללמוד מפסק הדין בעניינו של
משה קצב, שם נקבע שביצע את עבירותיו תוך שימוש במעמדו הציבורי ולכן יש להחמיר איתו. הוא גם ביקש לייחס משקל מזערי, אם בכלל, לחלוף הזמן בין העבירות לבין הענישה, שכן עבירות שוחד תמיד מוסתרות, ואילו מאז נחשפו – ההליך התנהל בקצב משביע רצון.
