"ריבית ריאלית שלילית מגדילה פערים חברתיים"

מנכ"ל בנק מזרחי- טפחות, אלדד פרשר, מתח ביקורת (יום ג', 29.4.14) על המדיניות המרחיבה של בנק ישראל שבמרכזה ריבית ריאלית שלילית. הוא דיבר במסגרת הרצאה שנשא במועדון העסקי-מדעי של אוניברסיטת בר-אילן, בהשתתפות נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' דניאל הרשקוביץ; יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, ערן רולס ויזמים ואנשי עסקים בכירים במשק. לדבריו, גם בארה"ב מתקיימת מזה שנים מדיניות מוניטארית מרחיבה, מדיניות שהיא אולי טובה לארה"ב אבל ספק רב אם היא מתאימה לשאר העולם. "מה שמניע את מדיניות בנק ישראל בחמש השנים האחרונות הוא הרצון לאושש את פעילות המשק, להגדיל את פעילות הסקטור העסקי, ובעיקר לתמוך במגזר היצוא. בפועל, בשל התמשכות המדיניות והיותה צפויה, קורים דברים הפוכים: בנטרול פעילות הגז הטבעי הצמיחה לנפש בישראל היא אפסית; ובניגוד לרצון ולכוונה של בנק ישראל, האשראי העסקי בישראל נמצא דווקא במגמת ירידה. "לעומת התועלת לכאורה שיש בה, הריבית הריאלית השלילית מייצרת שתי תופעות ברות-סיכון: עליה מתמשכת במחירי הנדל"ן - דבר שמתבטא בגידול החד במספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה ומייצר בעיה חברתית, ולאו-דווקא כלכלית, הולכת וגדלה; שוקי המניות צומחים ומתנפחים, לא תמיד על בסיס הצדקה כלכלית ברורה, עקב היעדרם של אפיקי השקעה אלטרנטיביים. הסיכון הכלכלי הגלום בשתי התופעות הללו גם מייצר בעיה חברתית גדולה והמשך הרחבת הפערים בין 'חזקים' ל'חלשים': אנשים בעלי עושר פיננסי יודעים לנצל לטובתם את הריבית הריאלית השלילית - הם רוכשים דירות להשקעה ועולים על גלי הגאות בבורסה. לעומתם, מי שאין בידם אמצעים לרכוש דירה או שאין להם ידע וכלים לפעול בשוק ההון, מחזיקים בידם מעט מאוד כסף פנוי, שרק הולך ונשחק עם השנים. "חמור מכך - רובם תלויים באפיקי ההשקעה הסולידיים לחיסכון הפנסיוני שלהם, מה שהולך ומחריף לא רק את הפער הנוכחי בינם ובין האוכלוסיות החזקות את גם את הפער העתידי בין הכנסתם להכנסת "החזקים" בתקופת הפנסיה. "וכך אנחנו מייצרים, במו ידינו, הרחבה נוספת של הפערים הכלכליים והחברתיים, העתידיים ולא רק הנוכחיים - בעיה שבמקום להצטמצם רק הולכת ומחריפה, בין השאר בגלל מדיניות בנק ישראל", אמר מנכ"ל מזרחי-טפחות. לדבריו, בשנים האחרונות מתקיימת בעולם, ובעיקר במדינות הדמוקרטיות, תופעה של הסתמכות יתר על אנשי מקצוע ופחות על הדרג הנבחר. בגלל חוסר יכולתן של ממשלות למשול עוברות החלטות קרדינליות לידיהם של נגידי הבנקים המרכזיים, מתוך תפיסה שגויה, כי כדי ליצור כלכלה יציבה וחברה תקינה, יש להעביר סמכויות בנושאים חשובים ומשמעותיים לנושאי תפקידים מקצועיים שהם לא נבחרי ציבור. פרשר תיאר את התופעה כ"ניסוי הכלכלי-חברתי" הגדול ביותר שבוצע אי-פעם בעולם, בלי שקיפות, כמעט ללא דיון אקדמי, וללא קבוצת בקרה, שתוצאותיו עלולות לחולל תנודה עצומה במדינות רבות בעולם. "אין ספק, שהריבית הריאלית השלילית בישראל מיצתה את עצמה וכיום יש בה יותר נזק מאשר תועלת למשק בכלל ולסקטור העסקי בפרט. בנק ישראל צריך להתחיל במהלך של העלאת הריבית ובמקביל הממשלה חייבת לחזור לעמדת ההובלה ולבצע צעדים הנחוצים להגברת הפעילות במשק, בין השאר בהגברת ההשקעות בתשתית, בשינוי סדרי עדיפויות בתקציב המדינה, בהגדלה מסיבית של היצע הדירות ובתמיכה במגזר היצוא שלא דרך המדיניות המוניטארית", אמר מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות. פרופ' דוד פסיג, ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת וראש המעבדה למציאות מדומה בבר-אילן הרצה על העימותים הגלובליים ומדיניות פוטין בשבועות האחרונים. לטענת פרופ' פסיג, המין האנושי ימשיך לסבול מעימותים חוזרים גם במאות הבאות. פרופ' פסיג ציין כי גם בתחילת המאה ה-20 רבים האמינו כי תהיה זו מאה של שלום אך הם התבדו. בהרצאתו הסביר פרופ' פסיג את המניעים של המין האנושי לאורך ההיסטוריה. "כל המערכות שלנו מורכבות ומסובכות. איך מזהים בכל זאת את העקומות במערכת העולמית? לדברי פרופ' פסיג, מדיניות פוטין בשבועות האחרונים נובעת מהחשש הרוסי כי המערב מאיים על רוסיה ועל אזור החיץ שלה במזרח אירופה. הוא חוזה כי רוסיה תעודד עימות בין ישראל סוריה וטורקיה תשמש גורם מאזן. יו"ר מרכז הבנייה הישראלי, ערן רולס, אמר במפגש: "בערב יום השואה צפיתי יחד עם שתי בנותיי בסרט 'הפסנתרן' וחשתי צמרמורת. אני חושב שאחת המסקנות שהסקתי מהסרט היא שאנחנו צריכים צבא חזק ומדינה חזקה. אבל מדינה חזקה זה לא רק צבא חזק, אלא מדינה שיוצרת ערך נוסף. אנו חייבים להיות אנשים בעלי ערך יצרני וחובה על כל אחד מאיתנו ליצור ערך בחברה".