שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, מפרסם (יום ג', 13.5.14) את גזרי הדין במשפט
הולילנד. רוזן מוסר את החלטתו לגבי שבעה מבין תשעת הנאשמים שהורשעו בעבירות של מתן שוחד וקבלת שוחד (וחלקם גם ב
הלבנת הון ובעבירות אחרות), ובראשם
אהוד אולמרט. רוזן דחה את ריצוי העונשים עד 1.9.14 והטיל עליהם ערבויות גבוהות.
"מדובר בעבירות מהחמורות בספר החוקים. יש במעשיהם של הנאשמים כדי לקעקע אמונו של הציבור במנהיגיו ובטחונו בטוהר שיקוליהם", פתח רוזן את גזר הדין. "בעבירת השוחד יש כדי לזהם ולהטמיא את השירות הציבורי. היא מתפשטת וממוטטת מוסדות ציבור ושלטון. היא מנוונת את השירות הציבורי מתחתית עד ראש.
"נותן השוחד הוא איש מושחת ומשחית. מקבלי השוחד מעוררים יחס של תיעוב ובכוחם להשניא ולהמאיס מוסדות המדינה על הציבור. עובד הציבור הנוטל הוא בוגד ואיש מעל, בוגד באמון שניתן בו, אמון שבלעדיו אין מינהל ציבורי מתוקן", המשיך רוזן. הוא שב והזכיר, כי דבריו של
שמואל דכנר היו מבוססים לא מעט.
רוזן ציין את
הלל צ'רני כדוגמה למי שהושחת בידי מערכות כאלו, אם כי הדגיש שעבירת קבלת השוחד חמורה משמעותית מאשר מתן השוחד. עוד אמר, כי מעמדו ותפקידו של עובד הציבור שסרח צריכים להביא לכך שהעונש יהיה חמור יותר ככל שהללו בכירים יותר. "דינם של בכירים צריך להיות חמור מזה של חלכאים", קבע. "חלק מהנאשמים משתייכים לאליטה הכלכלית-חברתית של המדינה. אלה ביצעו את העבירות שבהם הורשעו מתוך חמדנות, על-מנת לא לומר חזירות".
רוזן ציין לדוגמה את מעלותיהם של
אורי שטרית ואהוד אולמרט, הן במישור המקצועי והציבורי והן במישור הפרטי. "הם אינם בבחינת פושעים רגילים. מדובר בפושעים שמרבית זמנם הוקדש למילוי תפקידם ואשר תרמו את המיטב שבהם לטובת תפקידם. כשרונותיהם שימשו מצע נוח לביצוע עבירות השוחד בהן הורשעו. הם פעלו בביצת דומן ושחיתות להעשרת כיסיהם. ריקבון זה תסס והרקיב את סביבתו, ועל כן הם ראויים לעונשים שיהיה בהם כדי לשרש את אותו נגע ממאיר שפשה. הסכנה הטמונה בו איננה תיאורטית אלא ממשית ומעשית".
רוזן דחה את עמדת המדינה, לפיה שווי טובות ההנאה שקיבלו נותני השוחד, לצורך הטלת הקנסות, הוא השוחד שנתנו. לכן הקנס המירבי הוא 266,000 שקל - ולא מיליוני שקלים כפי שביקשה התביעה. רוזן החליט להטיל קנסות משמעותיים וחילוטים תוך הימנעות מכך שהם יביאו בפועל למאסר נוסף ולקריסה כלכלית מוחלטת. עוד הוא קובע, כי אולמרט, לופוליאנסקי ושמחיוף עברו עבירה שיש עימה קלון, אם כי החליט שלא לשלול 10% מגמלאותיהם.
צ'רני: "נזק כביר" רוזן גזר על צ'רני 3.5 שנות מאסר, קנס של 2 מיליון שקל וחילוט של מיליון שקל. הוא אמר, כי מעשיו של צ'רני פגעו בצורה חמורה וקשה בערך החברתי המוגן על-ידי איסור השוחד. "צ'רני העמיד לרשות דכנר מיליוני שקלים, אשר הניעו את גלגלי מכונת השוחד המשומנת שהפעיל דכנר. חלקו בעבירות היה משמעותי ביותר. הן בוצעו לאחר תכנון מדוקדק. הנזק שנגרם למערכות השלטון הוא כביר. מדובר בהעברות כספיות למטרות מושחתות בהיקף חסר תקדים.
"צ'רני לא היה היוזם והמוביל בתעשיית השוחד, אלא הובל על-ידי דכנר והוא לא קבע את סכומי השוחד ואת יעדיו. לא ניתן היה לקבוע שכספי השוחד הובילו את נבחרי הציבור להעניק לפרויקט הולילנד הטבות תוך סטייה מן השורה". עוד ציין את הפגיעה הכלכלית הכבדה במשפחת צ'רני ואת תרומותיה הגבוהות למטרות ציבוריות, אם כי קבע שאין לתת משקל לחלוף הזמן משום שהעבירות לא היו מתגלות בלא פנייתו של דכנר למשטרה.
לדבריו, צ'רני הוא אדם צנוע ונדיב מאין כמותו, אשר ביקש להשקיע מתוך אהבת ירושלים והתמיד לעשות לטובת החברה והעם. "הרשעתו בתיק זה זרה לחלוטין מאורחות חייו. הוא לא היה סוטה מאורחותיו אלמלא היה פוגש בדכנר, שהסביר שרק בשיטותיו הנלוזות ניתן לפעול מול מוסדות הציבור הנלוזים מיסודם", הדגיש.
קלנר: להעשיר את כיסו רוזן גזר על
אביגדור קלנר שלוש שנות מאסר, קנס של מיליון שקל וחילוט של 500,000 שקל. הוא אמר עליו, כי גם הוא העמיד בורות מזומנים לטובתו של דכנר, כאשר מטרת השוחד היה להעשיר את קופת החברות שניהל ואגב כך גם את כיסו. גם קלנר הובל בידי דכנר, שהיה מי שקבע את סכומי השוחד ואת יעדיהם. אף בנוגע לקלנר אומר רוזן, כי לא ניתן לקבוע שהשוחד הוביל את נבחרי הציבור להעניק לחברות שניהל העדפות תוך סטייה מן השורה.
עוד אמר רוזן, כי הרשעתו של קלנר תפגע בצורה משמעותית ביכולתו לפרנס את בני ביתו, ואף ציין שהוא זוכה מחלק משמעותי מן העבירות שיוחסו לו.
רבין: "מכונת שוחד משוכללת" על
מאיר רבין גזר רוזן חמש שנות מאסר, קנס של 500,00 שקל וחילוט של 500,000 שקל. לדברי רוזן, רבין ודכנר פעלו בצוותא, איתרו את המטרות למתן השוחד, קבעו את הסכומים והעבירו אותם ליעדים שסימנו. רבין סייע לדכנר בפריטת צ'קים והעברת השוחד במזומן, ולאחר מכן למד לפעול לבדו כאשר דכנר מעניק לו גיבוי לוגיסטי. "השניים פעלו כמכונת שוחד משומנת ומשוכללת", אומר רוזן. הוא מסכים עם טענת ההגנה, כי דכנר היה מחולל הפשיעה בתיק, ואילו רבין היה עוזרו הנאמן ויד ימינו, אשר פעל אך ורק למען בצע כסף.
"רבין שחה במדמנת השוחד כשחיין מיומן, שכל תנועה מתנועותיו מכוונת להשגת מטרתו: 'רכישת' עובדי ציבור לצורך גריפת רווחים לו ולשולחיו", אמר. רוזן הזכיר שרבין ניצל את קרבתו המשפחתית ל
יעקב אפרתי כדי לקדם את ענייניו של
דני דנקנר במינהל מקרקעי ישראל. לצד זאת ציין, כי אפרתי זוכה מחמת הספק, וכי לא הוכח כמה מתוך הכסף שניתן לו הועבר בסופו של דבר לידי נבחרי הציבור.
שטרית: "רק בצע כסף" על שטרית גזר רוזן שבע שנות מאסר, קנס של 500,000 שקל וחילוט של 500,000 שקל. רוזן מדגיש את חומרת העבירות בהן הורשע שטרית, בשל העובדה שלצד השוחד הוא ביצע גם עבירות הלבנת הון. "הוא נטל לכיסו מאות אלפי שקלים כדי לסייע ליזמי הפרויקט ובכך לקדם את רווחתם", הזכיר. "הוא נטל את השוחד מתוך מניע אחד ויחיד: רדיפת בצע כסף". לצד זאת ציין רוזן, כי לא הוכח הנזק לציבור והאם שטרית סטה מן השורה.
לדברי רוזן, החקירה והמשפט הביאו במידה רבה לכך ששטרית איבד את עולמו, שכן גופים ציבוריים מנועים מלהעסיקו וליהנות מכישוריו הבולטים. עוד ציין, כי שטרית החזיר לדכנר 350,000 שקל. עם זאת, הוא הדגיש את הסכומים הגבוהים שנטל שטרית לכיסו.
אולמרט: ניצל "אוצרות פלא" על אולמרט גזר רוזן שש שנות מאסר, קנס של מיליון שקל וחילוט של 600,000 שקל. רוזן הזכיר, כי מערכת היחסים המושחתת בין אולמרט לדכנר החלה עוד בשנות ה-90. הוא הסתמך רבות על עדותה של
שולה זקן, בנוגע להעברות הכספים של דכנר לאולמרט ובעיקר לגבי 60,000 השקלים לאחר ש"גזלה" 40,000 שקל מתוך הכספים שאמורים היו להגיע לקופתו של אולמרט.
"סכום זה לא נחת במפתיע בקופתו של אולמרט שנוהלה בידי
אורי מסר. הוא מחובר בטבורו למערכת יחסים מושחתת שנמשכה שנים, במסגרתה העביר דכנר כספים רבים לאולמרט. כאשר נזקק אולמרט לכספים עבורו או עבור בני משפחתו, הוא ניצל את הזדקקותם של היזמים לשירותיו. כאשר הסתבך אחיו, הוא לא פנה לידידיו העשירים אלא ל'אוצרות פלא' שעמדו לרשותו, ובהם
משה טלנסקי. הוא השתמש באוצר הפלא [דכנר] שהוכיח את נדיבותו במשך שנים, לצורך קבלת המתת שהסתכם הפעם ב-500,000 שקל.
"אולמרט ניצל את תפקידו הרם לגריפת כספים מיזם שנזקק להתערבותו לקידום פרויקט הולילנד. לא הוכח שכספי השוחד הובילו את אולמרט למתן הטבות ליזמי הולילנד תוך סטייה ברורה מן השורה". לפיכך קבע רוזן, כי מתחם הענישה הראוי לאולמרט הוא 11-6 שנות מאסר לשני אירועי השוחד. לצד זאת ציין, כי נגרם לאולמרט נזק רב, אשר מתפקיד רם ונכבד שאין מרכזי ממנו, הגיע למעמד של מי שהורשע בפלילים בעבירות בזויות וחמורות שאין כמותן. "הנזק לו ולמשפחתו הוא רב ביותר", סיכם בנקודה זו.
שמחיוף: המלצה של הרב הראשי על
אלי שמחיוף גזר רוזן 3.5 שנות מאסר, קנס של 300,000 שקל וחילוט של 165,000 שקל. רוזן אומר, כי שמחיוף היה שליח ציבור נאמן, אשר במשך שנים רבות שירת בעיריית ירושלים וזה היה כל עולמו. לצד זאת ציין את שתיקתו של שמחיוף בחקירה מחד-גיסא, ומאידך - את זיכויו מחלק העבירות שיוחסו לו. רוזן ציין, כי הרב הראשי, הרב
יצחק יוסף, ביקש להביא בחשבון את מעשיו הטובים של שמחיוף ואת סיועו למוסדות ציבור וחינוך ולכל פונה.
דנקנר: "שבר כלי כלכלי" דנקנר נדון לשלוש שנות מאסר, קנס של 500,000 שקל וחילוט של מיליון שקל. רוזן ציין, כי דנקנר פעל ממניעים של בצע כסף, וכי לא ניתן להוכיח כמה מכספי השוחד שהעביר לרבין אכן שימשו בפועל למתן שוחד. "הנזק שנגרם לדנקנר הוא גדול ורב. הוא נשא בתפקיד בכיר, וכיום הוא בבחינת שבר כלי מבחינה כלכלית. הוא דוגמה חיה למי שנפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא".
חברות הולילנד תיירות והולילנד שירות לנופש נקנסו ב-150,000 שקל, לאחר שרוזן קיבל את בקשתו של צ'רני שלא לפגוע במשפחתו שהיא בעלת החברה. חברת הולילנד פארק נקנסה ב-100,000 שקל בלבד, כדי למנוע את קריסתה ופגיעה בלתי מידתית בבעלי המניות בה.
