דין משמעתי לעו"ד - גם מחוץ למקצוע

"איננו שוללים העמדה לדין משמעתי של עורכי דין על התנהגות שאינה הולמת גם מחוץ לגדרי המקצוע. גם אם כמובן אין הדבר צריך להיות בחינת שגרה, הנה התנהגותו של עורך דין, במקצוע שהוא חלק חשוב מפניו של שלטון החוק, היא בבואת המקצוע, ומשליכה על דימויו של המקצוע כולו". כך אומר (יום ד', 7.5.14) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין. הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון להתערב, בצורה נדירה מאוד, בחומרת העונש שנגזר על עורכת דין שהועמדה לדין משמעתי. למרות שמדובר בגלגול רביעי, מצא רובינשטיין שיש מקום להתערבות בשל נסיבות אישיות מיוחדות ובשל חומרה יתרה בה נקט בית המשפט המחוזי. עו"ד פרידה ישראלוביץ הועמדה לדין משמעתי בשל איומים והתבטאויות בוטות כלפי אישה אחרת, שלטענת ישראלוביץ ניהלה רומן עם בעלה. בית הדין המחוזי הרשיע את ישראלוביץ וגזר עליה שנת השעיה, בית הדין הארצי זיכה אותה ובית המשפט המחוזי הרשיע אותה וגזר עליה 30 חודשי השעיה. רובינשטיין אומר, כי לא היה מקום שבית המשפט המחוזי יכפיל פי 2.5 את העונש שהוטל בבית הדין המחוזי. עוד הוא מציין את עברה הנפשי של ישראלוביץ ואת העובדה שבזמן הדיונים הייתה בהריון בסיכון גבוה. לנוכח כל זאת, הוחלט שהיא תושעה ל-20 חודשים. בשולי הדברים אומר רובינשטיין: "סבורנו כי הלשכה צריך שתקבע לה נוהל לגבי הצגת גליון הרשעות משמעתיות קודמות; ובודאי אין להציג זיכויים, ומעבר לכך - ונוכח אופיו המעין פלילי של ההליך - ראוי להקיש, אם גם בשינויים מתחייבים מעטים, מהצגת הרשעות קודמות במשפט הפלילי". השופטים יורם דנציגר ואורי שהם הסכימו עם רובינשטיין. את ישראלוביץ ייצג עו"ד נמרוד ליפסקר, ואת ועדת האתיקה במחוז ת"א - עו"ד מייק יורק-ריד.