גרסטל: הביקורת על הפרקליטות - חסרת פשרות

"יש מעט מאוד רגעים בחיים הפוליטיים שיש בהם סיפוק, וזה רגע כזה" - אומרת (יום ה', 8.5.14) שרת המשפטים, ציפי לבני, עם השקת גוף הביקורת על הפרקליטות. לבני מזהירה, כי אם יקרסו גופי אכיפת החוק - ישתלטו על החברה תופעות כמו "תג מחיר", שחיתות ופשיעה מאורגנת. "יש לי אמון מלא ללא עוררין בגורמי אכיפת החוק. הנציבות לא הוקמה בגלל שלי אין אמון בהם, אלא דווקא מתוך זה שיש לי אמון בהם. אמון הציבור הוא קריטי לכוחה של המערכת לפעול, כי הדמוקרטיה משמעותה אמון הציבור במערכות האלה. שחיקת אמון הציבור הראתה שצריך להקים את הגוף הזה", הדגישה. לדברי לבני, הסכמתה של הילה גרסטל לעמוד בראש הנציבות חיונית לאמונם של הגופים המבוקרים בנציבות. "מה ששמעתי משי [ניצן] על התהליך שהתחלתם לעשות ביחד, מעיד על כולם. בגלל היותך האדם שאת, יצרת שיח פתוח וכן", פנתה לגרסטל. "יש לנו נציבה מוערכת שתעצב את הגוף הזה גופך וכצלמך. את תקבעי כיצד הביקורת תיראה לאורך זמן. אני בטוחה שלא יתממשו החששות שהפרקליטים לא יחששו לעשות את עבודתם". היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אמר, כי הוא היה בטוח מתחילת כהונתו שיש להקים את גוף הביקורת וסבר שהוא יתרום רבות לאמון הציבור בפרקליטות. "לא לקחתי על עצמי משימה להתחבב על 900 פרקליטים. העיקר הוא שמה שאני חושב על הפרקליטות, יחשבו גם 8 מיליון אזרחי המדינה. אילו אפשר היה להתקין מצלמות בחדרי הפרקליטות, הייתי מוותר בקלות רבה על גוף הביקורת, כי הכל היו רואים באיזו צורה ההחלטות מתקבלות", הצהיר. "הדרך לא הייתה פשוטה. קמו עלי רבים ואמרו שאין צורך בגוף כזה, כי אין מי שמבוקר יותר מאשר פרקליטות המדינה: על-ידי בתי המשפט, התקשורת, מבקר המדינה, לשכת עורכי הדין, מבקר הפנים, נציבות שירות המדינה. הם גם סיפרו לי שלגוף כזה אין אח ורע בעולם; גונבה שמועה לאוזניהם שיש גוף כזה בוויילס, אבל לא מצאו לזה סימוכין", אמר וינשטיין ברומזו לפרקליט המדינה הקודם, משה לדור. וינשטיין אישר, כי היה זה לחצה של לבני שגרם לכך שגוף הביקורת יקבל תלונות מן הציבור מיד עם הקימו. הוא עצמו סבר תחילה שיש להמתין שנה עד לקבלת תלונות כאלו, גם כאשר בכנסת נטען שלא ניתן יהיה לזכות באמון הציבור בלא שהציבור יוכל להתלונן. גרסטל הודיעה, כי הביקורת על התביעה המשטרתית תחל בעוד כחצי שנה, ובסך-הכל היא תבקר 3,000 איש. לדבריה, הליך הביקורת חשוב וחיוני לכל גוף, "ביקורת השואלת שאלות, מזהה כשלים אמיתיים, ממליצה על דרכים לתיקונם ונוטלת חלק בכך. מטרתה אינה להרוס אלא לחזק. כל בדיקה צריכה להיעשות בצורה מקצועית, לא פופוליסטית, אך עם זאת - חסרת פשרות. ואדגיש שוב: חסרת פשרות". גם גרסטל ציינה את חיזוק אמון הציבור במערכות אכיפת החוק כיעד מרכזי לעבודת הביקורת. בשנת העבודה הראשונה של הנציבות היא עוסקת בניהול סיכונים תוך כדי הקמתה, אמרה גרסטל. מכלול הסיכונים הפוטנציאליים הוא רב, וניהול הסיכונים נועד לבסס את הנציבות לטווח ארוך. תהליך נוסף המתבצע השנה הוא איתור כשלים פוטנציאליים מרכזיים בגופים המבוקרים, ובממשקים בינם לבין גופים אחרים.