"על תובע מייצג לנקוב בסכומו הכולל של ההליך הייצוגי בהתבסס על הערכה ריאלית, ולא לשנות את הערכתו זו בהתאם לצרכיו בשלבים דיוניים שונים שבהם מצוי ההליך. הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסכומים מופרזים עלולה להפעיל לחץ שאינו הוגן על המשיב". כך אומר (8.5.14) נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס.
גרוניס מעיר על מה שהוא מכנה "התנהלות שכיחה של תובעים מייצגים. פעמים רבות מעוניין התובע המייצג בעת הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית להגדיל עד כמה שניתן את סכומו הכולל של ההליך הייצוגי שיזם. ייתכן שהדבר נובע בין היתר מן העובדה שהגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית פטורה מתשלום אגרה.
"עם זאת, לא אחת בעת שמוגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה המאשרת את הגשת התובענה הייצוגית, משנה התובע המייצג את עמדתו וטוען כי אין מקום ליתן רשות ערעור שכן החשיפה הכלכלית שלה נתון הנתבע למעשה אינה גדולה". לאחר שהוא אומר שמדובר בהתנהגות שאינה ראויה, מוסיף גרוניס אזהרה מרומזת: "יוזכר, כי פער בין הסעדים שנתבעו בבקשה לאישור לבין הסעדים שנפסקו מהווה שיקול בקביעת שכר-טרחת בא-הכוח המייצג".
הדברים נאמרו בשולי החלטתו של גרוניס לדחות את ערעורה של חברת דואר ישראל על אישור תביעה ייצוגית נגדה, בטענה שגבתה מחיר גבוה פי עשרה מן המותר עבור מתן שירות לבדיקת משכונות לכלי רכב: 81 שקל במקום 10 שקלים. סכום התביעה הוא 215 מיליון שקל, וחברת הדואר טענה שבירור התביעה יסב לה נזקים קשים עקב מצבה הכספי החמור. עם זאת, מציין גרוניס, משרד התקשורת מעריך שהחשיפה קטנה בהרבה, והתובעת ליאורה לבנשטיין טענה גם היא - רק כעת - שלמעשה סכום התביעה הוא רק 15 מיליון שקל.
את הדואר ובנק הדואר ייצגו עוה"ד
אייל בליזובסקי ואביאל פלינט, ואת לבנשטיין - עוה"ד מיכאל בך ורון לדרמן. הדואר ובנק הדואר חויבו בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל.
