"קפריסין 'איחרה את הרכבת' במימוש תוכניתה להקים מתקן LNG יבשתי עבור הגז מ'לוויתן'", כך אמר מומחה קפריסאי בלתי תלוי לסוכנות הידיעות "אינטרפאקס". לדברי המומחה, צ'רלס אלינס, קפריסין גררה רגליים ולא קידמה את המיזם להקמת מתקן ההנזלה ובסופו של דבר העדיפו יזמי לוויתן בראשות נובל אנרג'י לקדם את החלופה של מתקן ימי להנזלת הגז (FLNG).
אלינס, לשעבר יו"ר חברת הנפט הממשלתית של קפריסין הודה כי כמויות הגז שהתגלו עד כה במימי האי אינן מצדיקות לבדן הקמת מתקן ימי. התמונה עשויה להשתנות בעתיד אם יתגלו מאגרים חדשים באזורי הרישיונות שחולקו ל-ENI האיטלקית ולטוטאל הצרפתית אך התוצאות של הקידוחים המתוכננים באזורים אלה אינן צפויות לפני 2017. אלינאס העריך כי מתקן ייצוא גז קפריסאי לא יתחיל לפעול לפני 2024 - ועד אז צפוי גידול ניכר בהיצע הגז הנוזלי בעולם.
ג'ינה כהן מומחית אנרגיה מישראל העריכה כי עלויות ההפקה, השינוע, וההנזלה של קפריסין יאלצו את בעלי המתקן העתידי לשווק את הגז במחיר בסיס של 12.5 דולר ליחידת חום - מחיר שנחשב לגבוה יחסית למקובל בשווקים. לדבריה, ניתן יהיה להגיע למחירים נמוכים משמעותית באמצעות מתקן הפקה והנזלה ימי.
כהן העריכה כי
קבוצת דלק תזכה במכרז שפרסמה לאחרונה קפריסין לרכישת גז טבעי עבור תחנות הכוח שפועלות באי. להערכתה דלק תוכל להציע את הגז במחיר של 18-10 דולר ליחידת חום, מחיר נמוך משמעותית מהאלטרנטיבות. קפריסין מעוניינת לרכוש כמות כוללת של כ-10 מיליארד מ"ק (BCM) בהסכם לעשר שנים.
ממשלת קפריסין העלתה לראשונה ב-2011 את הרעיון להקים באזור ואסיליקוס שבדרום האי מתקן יבשתי עבור הגז במאגרים הימיים הישראלים וגז שיתגלה בעתיד במאגרים ימיים קפריסאים. ההצעה עוררה התנגדות בישראל שחששה שהקמת המתקן תבוא על-חשבון מתקן ישראלי . וועדת צמח המליצה שלא להתיר ייצוא גז ישראלי דרך מתקן שיימצא בשטח שאיננו בשליטה ישראלית.
