כתבי ההגנה שהוגשו בעקבות תביעתה של
אורלי אינס נגד שורה של אמצעי תקשורת, הטיעונים והעדויות יפורסמו במלואם וההליך יתנהל בדלתיים פתוחות. כך קבעה (יום ב', 12.5.14) שופטת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, בדחותה את ערעורה של אינס בנושא.
אינס תובעת 5 מיליון שקל מ-28 נתבעים, ובהם: News1,
יואב יצחק, הח"מ ואחרים;
ידיעות אחרונות; ישראל היום; גלובס; מעריב, אבי משולם,
בן כספית ואחרים; עדי מאירי; ותנועת אומ"ץ. התביעה עוסקת ב-66 פרסומים הנוגעים לפרשת השחיתות במשטרה בה הייתה מעורבת ולטענותיה בדבר עבירות מין שבוצעו בה. לטענת אינס, פרסומים אלו מהווים לשון הרע.
אינס טענה, כי כתבי ההגנה משמיצים אותה. היא התייחסה בעיקר לכתב ההגנה של News1, בו נאמר שאינס העניקה שוחד מיני תמורת זכייתה בפרויקט "עיר ללא אלימות". שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
צבי ויצמן, דחה את בקשתה של אינס וכאמור חיות דחתה את ערעורה.
מסה קריטית חיות מזכירה תחילה, כי "עקרון יסוד בשיטתנו הוא כי בית המשפט ידון בפומבי והוא נגזר מן הזכות החוקתית ל
חופש הביטוי ומזכות הציבור לדעת". לדבריה, "בכך שתימצא 'מסה קריטית' של פרסומים שניהול הדיון לגביהם בדלתיים סגורות אינו מוצדק, על-מנת שתישמר ברירת המחדל לפיה בית משפט ידון בפומבי. ואמנם, בחינת הפרסומים השונים שאליהם נוגעת התובענה, מגלה שביחס לרבים מהם אין כל הצדקה לאסור את פרסום ההליך, ובחלקם אף קיים אינטרס ציבורי ברור בניהול הדיון בדלתיים פתוחות".
לאור זאת, מחלקת חיות את הפרסומים בגינם הגישה אינס את תביעתה למספר קבוצות. אלו הנוגעים לכשלון "עיר ללא אלימות" ובחשדות לאי-סדרים ביחסן של רשויות השלטון אליו, כגון חשדות לכך שאינס מונתה לתפקידה ללא מכרז מסיבות בלתי מוצדקות, הרי ש"מטבע הדברים, דיון הנוגע להתנהלות משרדי הממשלה ולניקיון כפיהם של עובדי ציבור יש בו עניין ציבורי רב וראוי לו ככלל כי יתקיים בפומבי גם אם לא עומדת במרכזו 'אישיות ציבורית' במלוא מובן המילה". בנוסף לכך, אינס לא טענה שתיגרם לה פגיעה משמעותית ואין כאן עניין של צנעת הפרט.
פרסומים אחרים הטילו ספק באמינות גירסתה של אינס בתלונתה נגד ניצב
אורי בר-לב. "בהקשר זה יש להזכיר כי ניצב בר-לב היה מועמד לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה בעת הגשת התלונה, ומשכך זכתה פרשה זו לסיקור נרחב ולהתעניינות ציבורית רבה", אומרת חיות. היא גם מזכירה, שעל חלק מאותם פרסומים הגישה אינס קודם לכן תביעה נפרדת, המתנהלת בדלתיים פתוחות.
קורת גג אחת חיות קובעת: "די במסקנה שנתח ניכר ומהותי מהעניינים הנדונים בתובענה אינם מגלים עילה לאיסור פרסום ולדיון בדלתיים סגורות, על-מנת לדחות את הבקשה ככל שהיא מבקשת לשלול את פומביות הדיון מן ההליך כולו. איחוד טענות ותביעות שונות תחת 'קורת גג' אחת, אינו מצדיק לחסות מעיני הציבור באופן גורף עניינים אשר ראויים להידון בדלתיים פתוחות וללא איסור פרסום, אך כפי שהבהיר בית המשפט המחוזי החלטתו אינה סותמת את הגולל על האפשרות לנהל דיון כזה או אחר בדלתיים סגורות, או על האפשרות להורות על איסור פרסום של פרט מסוים, ככל שיתברר כי יש לכך הצדקה".
לבסוף מתייחסת חיות לטענותיה של אינס הנוגעות לכתב ההגנה של News1: "עיקר חששה של המבקשת הוא מהנזק שייגרם לה כתוצאה מפרסום פרטי הדיון הנוגעים לטענות המייחסות לה קשרים רומנטיים עם גורמים בכירים במשטרה וברשויות שלטוניות אחרות, ולכך שזכתה בטובות הנאה בזכות קשרים אלה. ברי כי ככל שיטענו המשיבים להגנת 'אמת דיברתי' עשוי היבט זה של הדיון לעסוק בהרחבה בתחומים הגולשים לצנעת הפרט של המבקשת, באופן המשפיע על האיזון הראוי בעניין ניהול ההליך בדלתיים פתוחות.
"ואולם, משבאתי למסקנה כי לא די בטענה זו על-מנת לקבל את עתירת המבקשת לניהול ההליך כולו באיסור פרסום ובדלתיים סגורות, איני רואה צורך לקבוע מסמרות בשאלה זו. ככל שתהיה לכך הצדקה וכפי שכבר צויין, תהיה המבקשת רשאית לפנות לבית המשפט המחוזי בהמשך ההליך בעניין זה ובעניינים נקודתיים נוספים, וחזקה עליו כי ישקול את בקשתה על כל היבטיה בהתאם למסלול המצומצם שהיתווה בהחלטתו".
את אינס ייצגו עוה"ד רות דוד-בלום,
שלומי הדר וירון זמר, ואת News1 וגלובס - עוה"ד
יורם מושקט, מנחם אברהם ואוריין אשכולי. את יתר הנתבעים ייצגו עוה"ד עמוס מימון, רוני קשלס, אהוד צ'אושו, עמית דולב, טלי ליבליך, עיינה נוימן, נוהר ברסלר, אילנית שומרון, בועז ארד ומשה אלון.
