27 שנים אחרי אסון צ'רנוביל, משרד הרווחה עדיין תומך בהבאת ילדים זרים ללא בחינת המניעים, ללא תבחינים, ללא בחינות נזקקות ובחינות התאמה אחרות וללא פיקוח ובקרה. כך מגלה דוח
מבקר המדינה.
משרד הרווחה לא בחן את ההיבטים השונים של הבאת ילדי צ'רנוביל לישראל כעבור תקופה כה ארוכה מהאסון - האם הייתה נחיצות בהמשך הבאתם ארצה, הכרוכה בהקצאת משאבים ניכרת, ואם כן, האם הדבר נמצא בין יעדי המשרד לטיפול, האם סדרי העדיפויות של המשרד נותרו כשהיו, והאם חלו שינויי נסיבות וצרכים של הילדים.
אף שמשרד הרווחה העביר מיליוני שקלים לעמותת צעירי אגודת חב"ד שהביאה את הילדים ארצה, הוא לא פיקח על קיום תנאי ההתקשרות עימה. בפועל שילם המשרד לעמותה גם בעבור תקופות שבהן תלמידי הפנימייה לא היו בארץ, וגם לאחר שהפכו לאזרחי ישראל והעמותה לא הייתה זכאית עוד לקבל מימון בגינם. המבקר אומר שעל משרד הרווחה לבדוק נושא זה ולפעול להשבת כספים ששולמו ביתר לעמותה.
הוא הוסיף כי אם בחר המשרד לתמוך בילדים אלה ולתקצב סיוע עבורם, אין הוא יכול להתפרק מסמכויותיו ומאחריותו כלפיהם ועליו לשאת בהן, שכן טובתם של ילדים אלו מופקדת בידיו. אם סבר המשרד שיש להמשיך להביא ילדים אלה לארץ, היה עליו לעשות זאת באישור הממשלה ובדרך שתקבע או לעשות זאת בדרך המקובלת, באמצעות תוכנית נעל"ה - שהיא תוכנית מפוקחת על כל שלביה.
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלות משרד הרווחה בכל הקשור בפרויקט ילדי צ'רנוביל. עקרון היסוד של תקנון העבודה הסוציאלית (תע"ס) הוא שגדילת ילד בחיק משפחתו הטבעית מבטיחה את התפתחותו התקינה. הילדים הובאו לישראל לאחר שנותקו מבתיהם, מארצם וממשפחותיהם, ונקלטו בפנימייה בלא שהגורמים המוסמכים לכך במשרד בחנו אם יציאתם מן הבית עשויה להיטיב עימם, ואם צרכיו וטובתו של כל ילד נבדקו בהליך סדור מראש. משכך, תמיכת המשרד בעמותה אשר עודדה ניתוק ילדים ממשפחתם, מבתיהם וממולדתם, הגם שנעשה בהסכמת הוריהם, אינה מתיישבת עם בחינת טובת הילד ועם המינהל התקין.
בעיה מערכתית דוח מבקר המדינה מתייחס גם באופן מערכתי להבאת ילדים לישראל שלא על-ידי הוריהם. חלק מן הילדים מגיעים לתוכניות שבפיקוח משרד החינוך וחלקם מובאים בידי גורמים פרטיים, ללא ידיעת המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין המדינה יכולה להסכים לתופעה של הבאת ילדים אליה ללא הוריהם בידי מי שאיננו מוסמך על ידה ובלי שיהיה בידיה מלוא המידע עליהם. במצב זה אין המדינה יכולה לפקח על הטיפול בילדים אלה, בשים לב לאמנה הבינלאומית שהיא חתומה עליה (שכן ילד ללא הורים/אפוטרופוס בישראל עלול להיות חשוף לפגיעה).
המבקר רואה בחומרה את העיכוב המתמשך בעבודת הוועדה הבין-משרדית שמינתה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת ובקביעתם ואישורם של נהלים לכניסת ילדים לישראל ויציאתם ממנה. על רשות ההגירה והמשרדים הרלוונטיים לפעול ללא דיחוי נוסף לאישורם ולהטמעתם של הנהלים, לרבות מנגנוני בקרה ופיקוח על מקום הימצאותם של הילדים ועל הגורם האחראי להם. עליה לדאוג שיהיה בידיה מידע עדכני ומלא עליהם ולהסדיר את העברתו למשרדים הרלוונטיים.
מן הראוי שמשרד המשפטים יפעל לקידום הסדרה חוקית של אפוטרופסות נוספת על זו של ההורים השוהים בחו"ל, לילד השוהה לבדו בישראל תקופה ממושכת, וזאת בהתחשב בגילו ובמשך השהות שלו ותוך שמירה על איזון בין אחריות ההורים לבין דרישות החוק להגנה על הילד.
על משרד החינוך לבחון את התוכניות שבאחריותו, לרבות בחינת האפשרות לאחד את הליכי המיון ואת דרישות הקבלה לתוכנית נעל"ה, למסלול נעורים ולתוכנית המגמות. כמו-כן, עליו לקבוע את מדיניות המשך הפעלת התוכניות בשים לב לתקציבים המושקעים בהן ולמידת השגת המטרות שהוגדרו להן.
