הממשלה אינה דנה בסוגיית הגרעון האדיר, ההולך וגדל בקצב מהיר, למרות שיהיו לו השלכות משמעותיות על תפקודם של המדינה ומוסדותיה כבר בעוד שנים אחדות. כך קובע (יום ד', 14.5.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
בסוף מאי 2013 הגיש שר האוצר,
יאיר לפיד, למבקר המדינה את הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל ל-31 בדצמבר 2012. יתרת הגירעון החשבונאי המצטבר בהון שצוינה בדוחות הכספיים היא 1.5 טריליון שקל. יתרה זו כוללת בעיקר 593.1 מיליארד שקל בגין התחייבויות לפנסיה תקציבית (שיגיעו לשיא של 26 מיליארד שקל בשנת 2032); עוד 16 מיליארד שקל בגין התחייבויות אחרות לעובדי מדינה; 440 מיליארד שקל - עתודות בגין התחייבויות הביטוח הלאומי; ו-5.9 מיליארד שקל בגין הפרשה לתביעות משפטיות.
הגירעון החשבונאי השנתי נטו - הכולל לא רק את התקציב, אלא את כל פעולותיה של המדינה - הסתכם ב-113.6 מיליארד שקל בשנת 2012 לבדה. לדעת המבקר, על משרד האוצר להביא בחשבון בעת ניהולו השוטף של תקציב המדינה לא רק את הכללים הפיסקליים השנתיים, אלא גם את הגירעון החשבונאי ואת ההוצאות על בסיס מצטבר שנכללים במאזן המדינה.
ליקויים לא תוקנו לפני מקבלי ההחלטות לא מוצגת תחזית בדבר התחייבויותיה של המדינה ויכולתה לעמוד בהן בטווח הארוך. תחזית זו אמורה לסייע לממשלה לשפר את מוכנותה להתמודד עם סיכונים פיסקליים אפשריים ולהביא בחשבון גם שיקולים של קיימות פיסקלית - כדי להקטין את הסיכון שיהיה על מקבלי ההחלטות בעתיד להתמודד עימו. על-אף הגירעונות החשבונאיים השנתיים הגדולים והמתמשכים והצורך לכסותם בעתיד באמצעות הפניית משאבים מתקציב המדינה, לא דנה הממשלה בדרכים לצמצומם.
הממשלה אינה מקיימת דיונים מסודרים בנוגע לדוחות הכספיים שהיא מגישה. כמו-כן, אף שבדוחות הכספיים מרוכזים נתונים על כלל פעילות הממשלה, הם אינם נחתמים ומאושרים על-ידי שר האוצר. מן הראוי שהממשלה תבחן סוגיה זו, שיש בה לדעת שפירא כדי להעניק יתר משקל ואמינות לדוחות הכספיים.
למרות הערת משרד מבקר המדינה בדוח מלפני שלוש שנים, טרם הושלם בדוחות הכספיים הרישום החשבונאי של נכסי משרד הביטחון ומשרד הבריאות וכן של קרקעות שמחזיקה הממשלה. ולמרות הערת המבקר לפני שש שנים, טרם השלים משרד המשפטים את רישום ההפרשות בגין תביעות משפטיות על-פי כללי החשבונאות.
"התעלמות מתמשכת" המבקר מדגיש: "סכום הגירעון המצטבר של המדינה המצוין בדוח על המצב הכספי, אמור להיות תמרור אזהרה לפני מקבלי ההחלטות לגבי דרך פעולתה של המדינה בתחום הכלכלי. בהעדר דיון בצמצום הגירעונות החשבונאיים, יש לכאורה משום התעלמות מהבעיה וגלגולה לפתחם של מקבלי ההחלטות בעתיד.
"משרד מבקר המדינה העיר על חלק מהליקויים המצוינים בדוח זה כבר לפני כמה שנים, אך מתברר שהליקויים לא תוקנו. יש לראות בחומרה מצב זה, ועל אגף החשכ"ל והמשרדים הנוגעים בדבר לפעול לתיקון הליקויים בנחרצות וללא דיחוי. כמו-כן, על אגף החשכ"ל לוודא כי הרישום החשבונאי של הנכסים וההתחייבויות ייעשה בכל משרדי הממשלה על-פי כללי החשבונאות על בסיס מצטבר. רישום חסר ושלא על-פי כללי החשבונאות המקובלים פוגע באמינותם של הנתונים ומציג לפני מקבלי ההחלטות ולפני כלל הציבור תמונת מצב שגויה בנוגע לנושאים חשובים, דוגמת סכום הגירעון החשבונאי הממשלתי המצטבר בהון.
"יתר על כן, מדובר בהתעלמות מתמשכת של הממשלה מן הצורך לנהל את תקציב המדינה על בסיס שיקולים של קיימות פיסקלית לטווח ארוך. ניהול התקציב על-פי שיקולים אלה יסייע לוודא כי הנטל הכספי שיהיה על הממשלה בעתיד, לא יביא לשחיקה ברמת השירותים שהיא תיתן לציבור".
במישור המעשי מציע שפירא בין היתר, שמשרד האוצר יצרף לדוחות הכספיים תחזיות בדבר שיעור הגירעון החשבונאי הממשלתי המצטבר כאחוז מכלל התמ"ג, כפי שנהוג במדינות המתקדמות בעולם. כך יתאפשר למקבלי ההחלטות להשתמש בדוחות הכספיים ככלי ניהולי, וכך יינתן לממשלה זמן מספיק להיערך לשינויים הצפויים בעתיד על-פי תחזיות אלו ולשפר כבר כיום את איכות קבלת ההחלטות.
