הממשלה לא גיבשה מדיניות לטיפול ברבבות מסתננים אותם החליטה שלא להרחיק. התוצאה היא מצוקה קשה ביותר, במיוחד בדרום תל אביב, הן של הזרים והן של תושבי השכונות. כך קובע (יום ד', 14.5.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
54,000 מבין הזרים שנכנסו לישראל שלא כחוק עד יוני 2013 אינם בני הרחקה; המבקר בדק את הטיפול באלו מהם שהגיעו מאריתריאה ודרום סודן. מרבית הזרים מתגוררים בחמש שכונות בדרום ת"א (נווה שאנן, פלורנטין, שפירא, קריית שלום והתקווה. בשנת 2011 הגיע מספרם ל-61,000 נפש, שהיוו 61% מאוכלוסיית השכונות ו-13% מתושבי העיר.
המבקר אומר: "מציאות החיים בחמש שכונות דרום ת"א, שבהן גרים חלק ניכר מהזרים בישראל, מורכבת ומרובת קשיים. תמונת המצב עגומה. תושבי השכונות מביעים תחושה קשה של העדר ביטחון אישי עקב מגורי הזרים שם. אין ספק כי איכות חייהם של התושבים המקומיים נפגעה בצורה ניכרת ביותר, ושכונות מגוריהם שינו את פניהן ללא היכר".
תחנת המשטרה בתת-איוש הגידול הניכר באוכלוסיית שכונות דרום ת"א הגדיל את הביקוש לדירות להשכרה. חלק מביקוש זה קיבל מענה בשתי דרכים: פיצול דירות, ומגורים של זרים רבים בדירה שתוכננה לפחות נפשות. התנאים הפיזיים, הכוללים פיצולי דירות, חיבורים פיראטיים של מתקני גז וחיבורים מסוכנים לרשת החשמל, מובילים לסכנות בטיחותיות ולעתים עד לכדי סכנת חיים ממשית.
מאפייני הפשיעה בקרב הזרים ובחינת הגורמים לפשיעה מובילים למסקנה, כי רק טיפול מערכתי וכלל-ממשלתי, שיתמודד גם עם הגורמים לפשיעה בקרב הזרים, יכול להוביל לשינוי. תחנת המשטרה האחראית על שכונות אלו מאוישת רק ב-70% מהתקנים, ולכן אין היא יכולה לקיים את תוכנית הפעולה שנקבעה לה: כוח מבצעי שיפעל בכל שעות היממה, לרבות בתחום החקירות והמודיעין, ויבצע סיורים רגליים בריכוזי פעילות של זרים לצורך מניעה והרתעה. המשטרה מסרה בתגובה, כי הוסיפה שוטרים רבים לאזור זה וכי היא מפגינה נוכחות ופעילות יזומה.
המדינה הציגה לבג"ץ הסדר שיינקט עד פתיחתו של מרכז שהייה לזרים שאינם בני הרחקה, לפיו לא יוענקו אישורי עבודה לזרים, ובשלב זה לא יינקטו פעולות כנגד מעסיקיהם. את המענה הזה הציגה המדינה כפתרון ביניים לשישה חודשים, עד פתיחתו של מרכז השהייה. בפועל, הוא הפך להסדר קבוע. במועד סיום הביקורת (שנתיים וחצי לאחר שתמו אותם שישה חודשים), עדיין תלויה אפשרות הזרים להתקיים ב
כבוד ולספק את צורכיהם המינימליים רק ביכולתם להשיג עבודה. בפתרון זה ככל שהוא מתמשך, יש אף משום פגיעה בעקרונות יסוד של שלטון החוק, שכן הוא יוצר מצב שבו הדין עמום ונסתר, והרשויות מנציחות שגרה של אי-כיבוד החוק על-ידי אי-אכיפתו.
לא עומד בחוק היסוד "המציאות הקיימת מחייבת התמודדות עם השאלה כיצד אפשר להבטיח קיום מינימלי בכבוד לזרים שמחוץ למרכז השהייה, שאינם מסוגלים לעבוד למחייתם, והמדינה אינה מספקת להם תנאים בסיסיים, כמו אנשים שסובלים מנכויות או ממחלות. שאלה זו כלל לא עלתה לדיון, וברי שלא נמצא פתרון להגשמת זכותם של זרים לקיום בסיסי", אומר המבקר.
ככלל נדרשים מוסדות הבריאות להעניק לזרים טיפול רפואי במקרי חרום בלבד, אולם זרים פונים לבתי החולים לקבל טיפול גם במקרים להם ניתן מענה בקהילה. הטיפול הרפואי בזרים בקהילה חלקי, חסר ומוגבל בעיקר לאזור המרכז. מערכת הבריאות נאלצת להתמודד עם צורכי הזרים, ללא גיבוי תקציבי מתאים. העדר מקורות תקציביים עלול לפגוע באיתנות הכלכלית של בתי החולים.
מדיניות משרד הרווחה גורסת, כי לא יוענקו שירותי רווחה לזרים, למעט במקרים שבהם נשקפת סכנה מיידית לשלומם. ספק אם ביכולתם של שירותי הרווחה לזהות זרים שנשקפת סכנה לשלומם, שכן נגישות הזרים לשירותי הרווחה מוגבלת ביותר. במצב זה נותרים מחוץ למעגל המטופלים נשים מוכות, זרים שעונו בדרכם לישראל וקורבנות סחר בבני אדם. המענה הניתן לקבוצות אלו אינו עומד בהוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אינו מבטיח שמירה מפגיעה בגופו או בכבודו של הנמנה עם קבוצות אלו, ואינו שומר על זכותו לביטחון סוציאלי בסיסי.
לא היה מענה קונקרטי מדיניות הממשלה להגבלת ההסתננות חסרה נדבך חשוב של מתן מענה בתחום הטיפול וסיפוק צורכיהם הבסיסים של זרים המתגוררים בארץ, שהרי רובם המכריע אינם מוחזקים במרכזים שהוקמו: במרכז השהייה ובמתקן המשמורת שהוקמו יש מקומות לאכלוס 9,000 זרים, פחות מ-20% ממספרם. עד מועד סיום הביקורת ניסיונות הממשלה להרחיק זרים למדינה שלישית, שהחלו עוד ב-2008, לא הגיעו לכלל מימוש.
במשך יותר מחמש שנים שבו ופנו גורמים שונים, בהם שרים וחברי כנסת לראש הממשלה, למשרד רה"מ, למשרד הפנים ואף ליועץ המשפטי לממשלה ולאגף התקציבים במשרד האוצר, בבקשה שתוגדר מדיניות שתכלול היבטים הנוגעים לטיפול בזרים השוהים בארץ, מחוץ למתקני המשמורת, ויוקצו משאבים ליישומה. התשובות לפניות הללו עסקו במרכיבי המדיניות שהממשלה גיבשה, אולם לא היה בהן מענה קונקרטי לדרישה לקבוע מדיניות ממשלתית בדבר הטיפול בזרים ששוהים בארץ ואינם במתקני משמורת או במרכז שהייה.
המבקר מדגיש: גם אם יתממשו הפתרונות שאימצה הממשלה להרחקת מסתננים, בשנים הבאות עדיין ישהו בישראל עשרות אלפי זרים, מחוץ למתקני משמורת ולמרכז השהייה. בכך נותרים משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ותושבי דרום ת"א במציאות קשה ומורכבת עימה הם נדרשים להתמודד לבדם.
מטיל משימות על השרים בפרק ההמלצות אומר המבקר: "במצב זה ולנוכח המציאות האנושית והחברתית הקשה שתוארה בדוח, נדרשת הממשלה להשלים את מדיניותה לאלתר, על סמך תוכניות שיגבשו השרים הרלוונטיים, באופן שיבטיח טיפול הולם בזרים ובעיקר באלו הנמנים על הנזקקים והחלשים ביותר שביניהם. בד-בבד, נדרשת הממשלה לעסוק גם בהיבטים הנוגעים לתושבים, בעיקר בתל אביב".
על השרים
גדעון סער,
סילבן שלום ו
יאיר לפיד לוודא, שיהיו בידי משרדי הממשלה ובידי עיריית ת"א האמצעים הנחוצים להתמודדות עם בעיות אלו. משימה זו רחבה ומורכבת, אולם לנוכח מצוקתם הקשה של תושבי דרום תל אביב והסכנה לשלומם ולבריאותם, יש לעשותה ללא שיהוי. על השר
יצחק אהרונוביץ לוודא שיעמדו לרשות תחנת המשטרה בדרום ת"א משאבי כוח האדם הדרושים להתמודדות עם הצרכים הייחודיים בשכונות דרום ת"א ולשם שיפור תחושת הביטחון האישי של התושבים בהן.
על סער ו
ציפי לבני לגבש יחד בהקדם האפשרי הצעת החלטה עקרונית שיישומה יבטיח קיום מינימלי בכבוד של כלל הזרים שאינם בני הרחקה ולוודא שהיא תעמוד בדרישות הדין. עליהם להביא את ההצעה לדיון בממשלה לשם גיבוש החלטה ונקיטת הפעולות הנדרשות לביצועה.
יעל גרמן נדרשת להבטיח שתגובש מדיניות בריאות לזרים שאינם בני הרחקה, ואם נדרש - להעמיד לצורך זה משאבים סבירים. מאיר כהן נדרש לעשות את השינויים הנדרשים במדיניות הרווחה כדי לוודא שהיא תעמוד בדרישות הדין בכל הנוגע לקבוצות מסוימות של זרים, ובמידת הצורך - להעמיד לצורך זה משאבים סבירים.
