שיעור רישום מאגרי המידע שואף לאפס

פחות מ-20,000 מבין מיליוני מאגרי המידע הקיימים בישראל, נרשמו כחוק. הפיקוח עליהם חלקי ביותר, ולמעשה מתבצע בכלים שהרגולטורים עצמם מסכימים מזה שנים ששוב אינם רלוונטיים. כל אומר (יום ד', 14.5.14) מבקר המדינה, יוסף שפירא. חרף העובדה שהחוק קובע חובה לרשום מאגרי מידע אצל רשם מאגרי המידע, רק שיעור זניח מכלל מאגרי המידע החייבים ברישום, אכן רשומים. משרד מבקר המדינה הצביע על תופעה זו כבר ב-1992, ולמעשה היא קיימת כבר מאז שנחקק החוק (בשנת 1981) והולכת ומחריפה עם ההתפתחות הטכנולוגית, שהביאה לזינוק עצום במספרם של מאגרי המידע. נכון למאי 2013 היו רשומים 19,611 מאגרי מידע, מהם 13,806 מאושרים, 787 בבדיקה, 2,007 מבוטלים ו-3,011 מותלים עקב חוב אגרה. לרשות למשפט וטכנולוגיה שבמשרד המשפטים (רמו"ט) אין נתונים לגבי מספר מאגרי המידע הקיימים כיום בישראל והחייבים ברישום בהתאם להוראות החוק, אך ההערכה הרווחת היא כי מדובר במיליוני מאגרים. בתהליך רישום מאגרי המידע, שעיקרו מבוצע במיקור חוץ בדואר ישראל, לא מבוצעת בדרך כלל בחינה של עמידת המאגר בחובות המהותיות הקבועות בחוק, כגון אבטחת המידע ושמירה על סודיותו. לדוגמה, לא מבוצע עיון במאגר המידע עצמו - לא בשלב הרישום ואף לא בשלב של טיפול בבקשה לשינוי פרטים ביחס למאגר קיים, על-מנת לבחון אם במאגר שצוין לגביו שאינו מכיל מידע רגיש כהגדרתו בחוק אכן אין מידע שכזה, האם המאגר עונה על דרישות אבטחת המידע, והאם השימוש במידע שבו הוא רק למטרות שלשמן הוקם המאגר. התוצאה היא, כי אישור רישום מאגר המידע הוא במידה רבה אישור לעצם הרישום בפנקס, ולא לעמידה בדרישות החוק המהותיות או אפילו לנכונות המידע הכלול בפנקס. אישור הרישום עלול להטעות את הציבור בכך שכביכול מדובר באישור לכך שהמאגר מקיים את כל הוראות החוק. כבר בתחילת שנת 2007 המליצה ועדה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) לצמצם את חובת רישום מאגרי המידע. עד למועד סיום הביקורת, באוגוסט 2013, תזכיר החוק טרם גובש בנוסחו הסופי וטרם הועבר לוועדת השרים לענייני חקיקה. כתוצאה מכך, בכל הנוגע להגנת פרטיות המידע שבמאגרי מידע, בישראל קיים כיום משטר שהרגולטורים עצמם סבורים שבחלקו אינו רלוונטי למציאות הטכנולוגית הקיימת ובחלקו אינו מספק הגנה טובה דיה. חרף העובדה שקיימת הסכמה שהתועלת שברישום מעטה, בשים לב לאי-תיקון הוראות החוק, ממשיכה רמו"ט להשקיע הן משאבי כוח אדם והן משאבים תקציביים לטיפול ברישום הקבוע בחוק, ובכך נגרעים משאבים מפעולות הפיקוח שמבצעת רמו"ט על קיום הוראות החוק המהותיות. המבקר מסכם: "לאור המפורט בדוח זה ולאור חובתה של המדינה לפעול להגשמת הזכות החוקתית לפרטיות, על הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים לפעול ללא דיחוי נוסף לביצוע הפעולות הנדרשות לקידום התיקון לחוק הגנת הפרטיות בנושא רישום מאגרי מידע, באופן שיינתן מענה ראוי לזכות חוקתית חשובה זו".