יש לשקול את הדחתו של דב פלג מתפקיד מנכ"ל המכון הטכנולוגי חולון, בשל שורה של מעשים המעלים חשש לפגיעה בטוהר המידות, ולדרוש ממנו להחזיר כספים שלא הגיעו לו. על ד"ר שוקי גלייטמן וד"ר משה בר-לב לפרוש מיידית מתפקידי יו"ר הוועד המנהל ויו"ר חבר הנאמנים, מאחר שהם מכהנים 14 שנים - זמן רב מעבר לכהונה המירבית. כך קובע (יום ד', 14.5.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בפרק החמור ביותר מבחינה פרסונלית בדוח השנתי שלו.
מכון טכנולוגי חולון הוא מכללה המעניקה תארים אקדמיים בתחומי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מתמטיקה שימושית, מדעי המחשב, עיצוב, טכנולוגיות למידה וניהול טכנולוגיה. בשנת הלימודים תשע"ב (2012-2011) למדו בו 3,100 סטודנטים לתואר ראשון ו-300 סטודנטים לתואר שני.
מספטמבר 2009 מכהנים גלייטמן (לשעבר המדען הראשי במשרד התמ"ת) כיו"ר הוועד המנהל ובר-לב (שהיה מבכירי התעשיה האוירית) כיו"ר חבר הנאמנים. מאפריל 2013 מכהן פרופ' אדוארד יעקובוב כנשיא המכון. מאוקטובר 2011 עד מרץ 2013 כיהן פרופ' גדי גולן בתפקיד הנשיא, ומאוקטובר 2007 עד ספטמבר 2011 כיהן בתפקיד פרופ'
גדעון לנגהולץ. בשנים 2007-1999 נשיא המכון היה פרופ' דוד מרון. פלג מכהן כמנכ"ל משנת 1999.
המנכ"ל בחש בבחירת הנשיא ליקויים חמורים נמצאו בתהליכי מינויו של גולן. פלג חרג מתפקידו ופעל באופן בלתי תקין למינויו של גולן שנועד להיות ממונה עליו, והיה מעורב בתהליך שלא הייתה אמורה להיות לו כל נגיעה אליו. מאוחר יותר ביקש פלג מגולן לקדמו ולהעלות את שכרו - אך גולן סירב. פרוטוקולים של ועדת האיתור חסרים ואינם משקפים את עיקרי דיוניה. הוועד המנהל התכנס בהרכב חסר לדון בהמלצות ועדת האיתור; הוא וחבר הנאמנים לא קיבלו את כל המידע הרלוונטי להחלטה.
גלייטמן ובר-לב המליצו לגולן, כחלק מתהליך מינויו, למנות שניים מהמתמודדים מולו לתפקיד סגנים לנשיא, למרות שכבר כיהן משנה לנשיא אחד. בהתנהלותם זו התערבו בנושא הנתון לסמכותו הבלעדית של הנשיא ו"תרמו" להטלת התחייבות כספית ניכרת על קופת המכון הממומנת מכספי ציבור, עקב הפסקת עבודתו של המשנה לנשיא לפני סיום החוזה עמו.
ליקויים מהותיים מאוד הועלו גם בהתנהלותם של גלייטמן ובר-לב בתהליך סיום כהונתו של גולן בשנת 2013, תהליך אותו דחף פלג לאור חילוקי דעות בינו לבין גולן. הם ביקשו מגולן לסיים את כהונתו לאחר כשנה בלי שקיימו את התהליכים המוקדמים הנדרשים על-פי סדרי מינהל תקין. גלייטמן ובר-לב פעלו בעניין זה תוך התעלמות מההנחיות והכללים, ואף אם סברו כי הם מסייעים למכון, הם ניהלו את תהליך סיום כהונתו של גולן באופן כושל ופגום. הם גם מינו את יעקובוב לנשיא בפועל - משרה שכלל אינה קיימת; וגם במינוי זה התערב פלג. ועדת האיתור למינויו הקבוע של יעקובוב נראתה כהעמדת פנים שכל מטרתה להכשיר את המינוי שכבר נקבע.
בכללים שקבעו המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (הוות"ת) לא היה די כדי למנוע את הכשלים שתוארו. המל"ג והוות"ת לא בחנו בפועל את תלונתו של גולן בנוגע לתהליך הפסקת כהונתו. כמו-כן הן לא בחנו את הממשל התאגידי במכון.
בעקבות זאת אומר המבקר, כי על המל"ג והוות"ת לוודא תקינותם של תהליכים כאלו ולהשלים את עבודת הוועדה לבדיקת המשילות במוסדות להשכלה גבוהה. על המל"ג והוות"ת לדון בהחלתן של ההוראות הקיימות לאוניברסיטאות, שעניינן אופן בחירת נשיא, על המכללות ללא כל דיחוי נוסף. כל זאת, כדי למנוע קיומם של תהליכים פגומים נוספים במכון או בכל מוסד אקדמי אחר.
הביקורת מצאה גם ליקויים חמורים בפעילות הממשל התאגידי של המכון בשנים 2013-2010, ומצטיירת תמונה עגומה של אוזלת יד בכל הנוגע לניהול התקציבי, לאישור התקציב ולביצועו. הוועד המנהל לא דן בתקציב המכון ובתקן העובדים ולא אישר אותו בטרם ביצועו, אף שעל-פי הנחיות הוות"ת ותקנון המכון עצמו - זו סמכותו העיקרית. הוועד המנהל גם לא קיבל דיווחים תקופתיים שוטפים על ההוצאות בפועל מול התקציב.
חגיגת הנסיעות של פלג הנשיא לא היה שותף להחלטות על חלוקת התקציב המפורט. התנהלותו של פלג בנושא - בכך שהחליט כפוסק אחרון לגבי חלוקת התקציב ובכך שהגיש לוות"ת תקציב שהנשיא לא היה שותף לו ושלא נדון ואושר בוועד המנהל - מהווה למעשה עקיפה של סמכויות הנשיא והוועד המנהל. פלג גם התערב בנושאים אקדמיים שאינם בתחום סמכותו, כגון מינוי דיקן הפקולטה להנדסה וקבלת תלמידים לא-מתאימים, וזאת בניגוד לתקנון האקדמי ולמנגנוני הסמכות וההיררכיה האקדמיים.
בשנים 2012-2008 נסע פלג תשע פעמים לחו"ל לכאורה למטרות "השתלמות". המבקר אומר, שבחלק ניכר מהמקרים ספק אם היה בכלל צורך בנסיעות אלו. הן הסתכמו ב-109 ימים, דהיינו 22 ימים בשנה, ובהחזר הוצאות של 124,000 שקל. המבקר קובע, כי פלג ניצל לרעה את מעמדו ונסע לחו"ל על חשבון המכון, תוך כדי חריגה בוטה מהתנאים שנקבעו בנוהלי המכון. דיווחיו לשלושה גורמים במכון (הנשיא, יחידת משאבי אנוש ומחלקת כספים) על ימי השתלמות, אם בכלל דיווח, היו שונים.
המבקר אומר בחריפות יוצאת דופן: "יוצא אפוא שפלג עשה ככל העולה על רוחו, כאילו אין הוא אמור להתנהל על-פי הוראות ונהלים כלשהם המחייבים אותו בנושא זה. לא נמצאו אסמכתאות לכך שנסיעותיו לחו"ל היו חיוניות למכון, ועולה החשש, כי נסיעות אלו היו בעיקר למטרות פרטיות ומשפחתיות ולא למטרת השתלמות. מחלקת כספים, בראשותו של מנהל הכספים הכפוף למנכ"ל, המשמשת גם גורם בקרה ושומר סף, לא מילאה נאמנה את תפקידה והפכה לגורם המכשיר את הוצאות פלג בנסיעותיו לחו"ל, לרבות הוצאות פרטיות".
כמה עובדים בצוות הניהול הבכיר אינם מדווחים על שעות וימי העבודה שלהם באמצעות מערכת הנוכחות הממוחשבת, אלא באמצעות טופס ידני. מכיוון שכך קיים רישום עודף של ימי חופשה ושל ימי מחלה שנצברו לעובדים אלה. יתרות ימי החופשה וימי המחלה שנצברו לזכות פלג גבוהות באופן ניכר מהמגיע לו, ונמצא רישום עודף של 57 ימי חופשה. ב-30.9.12 עמדה לזכותו של פלג יתרה של 460 ימי מחלה. היתרה הזאת גבוהה ב-70 ימים מהמספר המירבי (390) שאליו יכול היה פלג להגיע לולא החסיר יום עבודה אחד בגין מחלה במהלך 13 שנות עבודתו במכון; היתרה האמיתית אמורה להיות 368 יום.
