יחידת האכיפה באגף השכר במשרד האוצר פועלת בצורה חלקית מאוד, ולכן חוסכת למדינה הרבה פחות כסף מכפי שיכלה לחסוך במניעת חריגות שכר בשירות הציבורי. כך קובע (יום ד', 14.5.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
היחידה הוקמה לפי החלטת הממשלה ביוני 1997, כדי למנוע חריגות שכר. ההחלטה נועדה ליצור מערכת של פיקוח ובקרה על תנאי השכר והעבודה של 330,000 עובדים וגמלאים ב-750 גופים ציבוריים. בשנת 2011 הייתה עלות השכר הכוללת של כלל העובדים בגופים אלו 54 מיליארד שקל.
הבדיקות האופקיות של השכר מספקות לאגף השכר תשתית מידע רחבה וכוללת בדבר תנאי השכר בגופים הציבוריים. בשנים 2012-2008 נערכו בדיקות כאלו ב-6% בלבד מהגופים הציבוריים בארבעה מהמגזרים: 8% מהרשויות המקומיות; 11% מהחברות הממשלתיות; 1% מאיגודי הערים; ולא נבדקה שום חברה עירונית. משמעות הדבר היא שאין בידי הממונה על השכר תשתית מידע הולמת לצורך ביצוע פיקוח ואכיפה ממשיים.
מגזר הרשויות המקומיות הוא הגדול בין המגזרים של הגופים הציבוריים. ואולם, המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים לא ביצע בדיקות אופקיות של שכר עובדי הרשויות, למעט בדיקה של שכר העובדים הבכירים בשנים 2012-2011. הפיקוח על השכר המשולם לעובדי החברות העירוניות לא מתבצע, משום שמשרד הפנים טרם קבע הנחיות האמורות לשמש בסיס נורמטיבי לקביעת שכרם.
רשות החברות, אשר אחראית גם לעקוב אחר מדיניות השכר בחברות, לא הכירה את החלטת הממשלה ולפיה היה עליה לבצע, בתיאום עם הממונה על השכר, פיקוח ובקרה בנוגע לתנאי השכר והעבודה בחברות. החל משנת 2008 ביקרה רשות החברות את תנאי השכר של העובדים רק בחלק קטן מהחברות, ונוסף על כך ביקרה את שכר הבכירים ב-53 חברות באופן חלקי וחסר. בכך פגעה רשות החברות ביכולת הממשלה לאכוף את הוראות חוק יסודות התקציב בעניין זה.
להוסיף תקנים במידת הצורך אגף השכר טיפל באופן חלקי בלבד בחריגות השכר לכאורה בחברות הממשלתיות ובגופים נתמכים בשנת 2010. לפיכך אי-אפשר לדעת אם נדרשות פעולות אכיפה כנגד הגוף הציבורי. טיפול חלקי כזה פוגע ביעילות האכיפה, ואף עלול להכשיר חריגות שכר ולמנוע טיפול בהן בעתיד.
המבקר מציין: "על-פי נתוני יחידת האכיפה, בעקבות פעולות יחידת האכיפה בשנים 2012-2010 חסכו הגופים הציבוריים סכום כולל של 1.5 מיליארד שקל. בהנחה שהיקף חריגות השכר בגופים שנבדקו בבדיקות אופקיות דומה להיקף החריגות בכלל הגופים הציבוריים (750 גופים), הרי שאכיפת הוראות החוק על כל הגופים האלה עשויה הייתה להביא לחיסכון גדול במידה ניכרת".
החולשה באכיפת הוראות חוק יסודות התקציב על הגופים הציבוריים הועלתה שוב ושוב במשך כעשור (2013-2004), והגורמים השונים סברו שמקורה במידה רבה במחסור בכוח אדם ביחידת האכיפה. הדבר מחייב את הממונה על השכר להשלים את הליך הבדיקה וההחלטה בנושא, שבו הוחל עוד בתחילת 2010, ולהגיש לנציבות שירות המדינה בקשה מפורטת להוספת התקנים; אם יימצא שהם נחוצים, יש להוסיף אותם.
לבסוף קובע המבקר: "על הממונה על השכר להשלים את התיאום עם הגופים המאסדרים ואת חלוקת עבודת הבקרה ביניהם, לרבות הנושאים שיש לכלול בבדיקות השכר. כמו-כן עליו ועל הגופים המאסדרים לגבש תוכנית רב-שנתית לפעילות הבקרה ולתאם ביניהם את התוכניות. על אגף השכר לרכז את הנתונים על הבדיקות האופקיות שנעשו במשך השנים, וכן להשלים את מאגר הנתונים על חריגות השכר לכאורה ועל הטיפול בהן. כל אלה נדרשים כדי להבטיח תשתית מיטבית לאכיפה".
