היצוא התעשייתי נסוג דולרית בחודש אפריל בכ-11%, זאת בהמשך לנסיגה דולרית חדה של 13% בחודש מרס 2014. כך עולה (יום ד', 14.5.14) מניתוח שערך האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, על בסיס נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול.
רמת היצוא התעשייתי בממוצע בחודשים מרס-אפריל 2014, הייתה נמוכה בכ-15% לעומת רמתו הדולרית בינואר-פברואר השנה. מדובר בירידה לרמה דולרית של 3.58 מיליארד דולר במרס-אפריל השנה, לאחר רמה חודשית ממוצעת של 4.23 מיליארד דולר בינואר-פברואר 2014.
הירידה ביצוא התעשייתי במרס-אפריל הקיפה את מרבית ענפי התעשיה, כאשר ירידות חדות במיוחד נרשמו ביצוא ענפי התרופות שנסוגו בכ-44%, הכימיה, שנסוגו בכ-16% וענפי האלקטרוניקה, שנסוגו בכ-10%. ענפים אלו מסבירים אומנם את עיקר הנסיגה ביצוא במרס-אפריל, אולם גם ביתר ענפי היצוא נרשמה נסיגה, לרבות נסיגה של כ-8% בענף הטקסטיל וההלבשה, נסיגה של כ-5% בענף המינרלים האל-מתכתיים, של כ-4% בענף המזון, של כ-3% בענף העץ, נייר ודפוס, זאת לצד נסיגה של כ-2% בענפי המתכת והמכונות.
תגובה מיידית לבלימת ההידרדרות נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, מסר בהתייחס לנתונים הקשים כי "זהו מצב חרום למשק, המחייב תגובה מיידית לבלימת ההידרדרות, כשהאחריות לטיפול במשבר זה מוטלת על כתפיי הממשלה ובנק ישראל. כל עוד השקל הולך ומתחזק, תמשך הנסיגה ביצוא שמובילה לשחיקה בכושר התחרות של המשק הישראלי. הייצור מצטמצם ובהתאמה גם ישנה ירידה במספר מקומות התעסוקה בתעשיה. כבר בתחילת השנה פוטרו מהתעשיה קרוב ל-800 איש, ואם לא ייעשה דבר לבלום את ההידרדרות המצב רק יחמיר".
אורן הוסיף ואמר כי "מי שחושב שמדובר בבעיה נקודתית של היצואנים טועה ומוטעה. מדובר בבעיה חמורה, אשר פוגעת במרבית המגזר העסקי, בסקטור היצוא, בתיירות, בהיי-טק ובכל הענפים הסובבים אותם ואשר תפגע ברמת החיים של כולנו".
במהלך השנתיים שחלפו מאז קיץ 2012, התחזק השקל בכ-13.5% ביחס לדולר, וכך גם נשחקה התמורה בגין כל דולר יצוא. שחיקה זו פגעה ביכולתם של היצואנים להציע מחיר אטרקטיבי עבור תוצרתם. על כן טוען אורן כי על הממשלה ובנק ישראל לקבל החלטה מיידית לקיבוע שער החליפין על 3.8 שקלים לדולר. "יש לרכוש דולרים ככל שנדרש לשם השגת יעד זה, כפי שנוהגות צ'כיה ושוויץ", אמר.
"אמרנו לכם שזה יגיע וחבל שלא הקשבתם לנו", אמר יו"ר איגוד האלקטרוניקה והתוכנה,
אלישע ינאי, בתגובה לנסיגה החדה ביצוא ענפי האלקטרוניקה. אלישע הוסיף וציין כי "התחזקות השקל הביאה לכך שעלות מהנדס ישראלי דומה היום לעלותו של מהנדס אמריקני, וכך נשחק היתרון היחסי לייצור בישראל. תעשיית האלקטרוניקה הישראלית מפספסת את ההזדמנות לקחת חלק בהתאוששות הביקושים העולמיים בענפי הטכנולוגיה, ומפסידה עסקות בשל התיסוף". אלישע הוסיף ואמר כי "הפגיעה בענפי האלקטרוניקה באה לידי ביטוי גם בשוק העבודה, כאשר מאז סוף 2011 פוטרו קרוב ל-1,800 איש מהענף הציוד האלקטרוני לצריכה ותקשורת".
