השופט דוד רוזן: דכנר סיפר פה שאת כעסת כשהוא ביקש 500 אלף.
שולה זקן: לאהוד תמיד היה מינוס בבנק. כשהוא מבקש ממני שאני אזמין את דכנר אליו...
רוזן: הוא אמר לך למה הוא מבקש ממך שתזמיני?
זקן: לא, הוא ביקש ממני שאני אזמין... אני שואלת אותו [את דכנר, לאחר הפגישה] מה הוא [אולמרט] רצה, ואז הוא אומר שיוסי הסתבך ושהוא מבקש ממנו לעזור, דכנר אומר לי את זה כשהוא יוצא מאהוד, ואני אומרת את המשפט שמאוד אופייני לי, שיטפל קודם בעצמו.
רוזן: מה הוא היה צריך לטפל קודם בעצמו?
זקן: אם הוא דואג לסגור חובות של אנשים, שיסגור את החובות שלו.
רוזן: איזה חובות היו לו?
זקן: יש לו חובות בבנק, הוא לקח כסף של הבן שלו לסגור איזה חוב בבנק.
רוזן: כי הם במשפט אמרו שלא היה לו שום חובות ושום גירעונות באותה תקופה.
זקן: אני הבנתי את זה פה כשהייתי כאן שלא היו חובות.
רוזן: אז למה חשבת שיש חובות?
זקן: מפני שזה מה שידעתי כל הזמן, כל הזמן ידעתי שיש חובות ושצריך לדאוג לכסף, ושלחו אותי לדאוג לכסף, אני הייתי צריכה לדאוג לכסף.
רוזן: למה? לבן?
זקן: לא, חס וחלילה, לחובות, שיש חובות בבנק על מערכת בחירות, ויש חוב בבנק, בגלל זה
אורי מסר לקח את הכסף של טלנסקי, ועל זה אהוד כעס על אורי... את המקרה הזה אני מכירה כי אורי מסר בא אלי שאני אדבר אל ליבו של אהוד, לעזור לו עם העניין הזה של טלנסקי, עם הדירה.
רוזן: כלומר הוא נתן את הפיקדון הכספי וטלנסקי ביקש את הכסף שלו בחזרה ולאורי מסר לא היה אז הוא פנה אליך שתעזרי לו עם אהוד, ומה אהוד אמר?
זקן: לא, אני אומר לך למה הוא פנה אלי, הוא פנה אלי כי הוא ידע והוא יודע שהוא מחזיק כסף, שאורי מסר מחזיק כסף, אז מה הבעיה לקחת את הכסף הזה ולסגור את החשבון שכל-כך מעיק ובאמת העיק עליו, הוא היה בתקופה מאוד מאוד קשה עם העניין הזה והבנק מאוד מאוד לחץ עליו, ואהוד לא הסכים. הוא לא הסכים להשתמש בכסף.
רוזן: הכסף המזומן שהיה אצל אורי מסר, שאתם העברתם לו מדכנר לטובת הכסף שהוא פרט מטלנסקי?
זקן: נכון. ולא רק הכסף של טלנסקי.
רוזן: הוא יוצא ומבקש כסף, הוא אומר לך: הוא ביקש ממני כסף עבור אח שלי יוסי.
זקן: נכון.
רוזן: הוא לא אמר לך את הסכום.
זקן: לא, ואז אני נכנסתי לאהוד והוא אמר אין ברירה, צריך לעזור לו, תחברי ביניהם שיקבעו פגישה, ואני מחברת ביניהם, הם נפגשו בקפה אפרופו, אני מדברת על יוסי ועל דכנר.
רוזן: את אברהם נתן את מכירה, נכון?
זקן: כן.
רוזן: מה הקשר שלו לכל הסיפור?
זקן: אין לי מושג. ואומר לי דכנר שהרגע הוא סיים את הפגישה עם
יוסי אולמרט ושאני אומר לבוס שהכל בסדר, וזה מה שאני עושה.
...
זקן: אני מודה לאדוני שתמיד הוא עצר אותי באותו משפט, כי זה נותן לי עוד פעם להגיד עד כמה טעיתי, עד כמה עצמתי את עיניי ולא עמדתי באמון שניתן לי.
רוזן: במה? הרי עם כל הכבוד, הנושא של הכספים לא היה כל יום על סדר יומך, ורק בזה את אומרת שטעית. במה עוד טעית?
זקן: ששיתפתי פעולה כשהתבקשתי לא להעיד ולא למסור גרסה, בפרשה שלא היה לי חלק בה, שגם נשיאת בית המשפט אמרה, הייתכן שהוא יזוכה ואני אורשע? והעונש שלי היה שאני לא שיתפתי פעולה עם המשטרה ולא עליתי להעיד למרות שהיא ביקשה ממני והיא אמרה שהיא תגן עלי, אלה היו דבריה, היא אמרה לי: אני מבקשת שתעלי להעיד, ואני פחדתי כי אהוד אמר לי שאורי קורב, התובע, ירצח אותי.
