ארגון בעלי החנויות בתחנה המרכזית בתל אביב (בת"מ) המונה כ-100 בעלי עסקים, תובעים מהעירייה, מוועדות התכנון, מחברת הניהול וממשרדי ממשלה להכשיר חריגות בנייה של רבבות מ"ר בתחנה. בעתירה מינהלית שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב הם חושפים שורה ארוכה של מחדלים וסחבת מצד הרשויות, שגרמו להם לנזקים כבדים ולמצב כלכלי קשה. בת"מ, המיוצג בידי עו"ד צבי שוב, מגולל לאורך עשרות עמודים את פרשת המחדלים והפרות החוק של כל האחראים על התחנה. תמצית הדברים: - ב-1968 אישור הוועדות לבניין ערים את תוכנית תא\1045, שלפיה מותר לבנות בתחנה החדש 40,000 מ"ר מסחרי. סוחרים רבים רכשו 34,000 מ"ר, במחירים גבוהים.
- בפועל, בנו היזמים שטחים גדולים יותר. כך נוצרו חריגות בנייה, הנאמדות כיום, על-ידי בדיקת השמאי אריה קמיל, ב-31,000 מ"ר.
סחבת של 15 שנים בוועדה המחוזית - ב-1992 אישרה העירייה והעבירה למחוזית תוכנית תא\1045\ב, שהגדילה את השטחים המסחריים ל-110,000, וכך הייתה מכשירה את הבנייה הלא-חוקית.
- הוועדה המחוזית נקטה בסחבת מדהימה. היא דנה בתוכנית ב-1995, והחליטה להעביר את הדיון לוועדת משנה, שדנה בתוכנית ביוני 2007, לאחר 12 שנים(!) בסך-הכל, "התגלגלה" התוכנית במחוזית 15 שנה.
- בדיון ביוני 2007 החליטה הוועדה, כי מאחר שעבר זמן כה רב (באשמת המחוזית!) היא מחליטה לבטל את התוכנית, וקוראת לעירייה להכין תוכנית חדשה.
- העירייה אכן הכינה תוכנית חדשה, תא\1045\ג, המאפשרת 82,000 מ"ר מסחרי, וכן מגדל משרדים בגובה 175 מטר.
- אולם לאמיתו של דבר העבירה העירייה את זכויות הבנייה הנוספות מקומות החנויות לקומות העליונות, שבהן תחנות האוטובוסים. לשם כך השתמשה העירייה בפטנט הקרוי "היתר בנייה צף".
"התחנה הפכה למפלצת בטון עם חלקים נטושים" - חריגות הבנייה וטיפול הרשויות גרמו וגורמים לבעלי החנויות נזקים כבדים: חלק מהם אינו יכול לקבל עד היום את השטחים שקנו, משום שחריגות הבנייה לא אושרה, ולכן אינם יכולים לקבל בעלות או חזקה. סוחרים אחרים אינם יכולים להפעיל כראוי את החנויות, כי שטחים המיועדים למסחר הועברו לקומות התחבורה, וכך נמנע חיזוק הקומות המסחריות.
- התחנה המרכזית, שהייתה אמורה להיות "עיר תחת גג", הפכה - אומרים בעלי החנויות - למפלצת בטון, שחלקים גדולים ממנה סגורים ונטושים.
- הבעלות על התחנה עברה כמה ידים, ובשנים האחרונות היא בשליטת נצב"א. חילופי הבעלים לא פתרו עד היום את בעיות החריגות, התכנון והרישוי.
"הסוחרים איבדו כמעט את כל השקעתם" נוסף לכל האמור לעיל, אומרים התובעים, התחנה גם לא הצליחה מבחינה כלכלית. העותרים ועו"ד שוב אומרים כי רוב הסוחרים הם אנשים קשי-יום, שאיבדו כמעט את כל השקעתם בתחנה. באחרונה הביאה העירייה לאישור תוכנית מיתאר 5000, הבאה לפתור כביכול את הבעיה. אולם מבדיקות של בעלי החנויות ויועציהם התברר, כי מדובר באישור ל-10% בלבד מעל התוכנית המקורית, כך שעיקר חריגות הבנייה יישארו בלתי-חוקיות. העתירה מצטטת בכירים במערכת השלטונית, כולל מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בזמנו אהרן ברק, שמתחו ביקורת חריפה על התנהלות העירייה, הוועדות ומשרדי הממשלה בפרשה - אך ללא הועיל. לאור כל זאת - מסכמים העותרים ועורכי הדין שלהם - מתבקש בית המשפט להפעיל את סמכותו על-פי החוק ולהוציא צו עשה נגד העירייה והוועדות לבניין ערים, שיחייב אותן להכשיר את כל חריגות הבנייה, שנעשו לפני עשרות שנים, ולא באשמתם של בעלי החנויות. תגובת הנתבעים עדיין לא הגיעה.
|