עו"ד מיכאל גנס, שגנב 35,100 שקל שהופקדו בידיו עבור לקוחו, נענש בהשעיה על תנאי בלבד בבית הדין של לשכת עורכי הדין במחוז ת"א. בית הדין המשמעתי הארצי קיבל את ערעור ועד מחוז ת"א והשעה את גנס לשלושה חודשים החל מ-1.7.14 - כך שההשעיה תחפוף ברובה לפגרת בתי המשפט.
גנס ייצג את יחיאל בוסי בהליכים הקשורים לצוואת אביו. בשנת 2004 נדחתה התנגדות אחיו של בוסי לקיום צוואת אביהם והוא חויב לשלם לבוסי הוצאות בסך 35,100 שקל. האח שילם סכום זה בחמישה צ'קים דחויים שניתנו לגנס, אך הלה לא העביר את הכסף לבוסי. להגנתו טען גנס, כי נטל את הכסף בגין שכר טירחתו.
בית הדין המחוזי - עוה"ד יגאל רענן, דניאלה אברמוביץ' ודותן ברגמן - דחה גירסה זו של גנס והזכיר, כי עורך דין אינו רשאי לקזז את שכר טירחתו בלא הסכמה מפורשת של הלקוח. במקרה הנוכחי גם לא היה הסכם שכר טירחה בין גנס לבוסי, וגנס גם לא הגיש תביעה לקבלת השכר לו טען (50,000 שקל).
עוד הורשע גנס בכך שקיבל שכר מבוסי בדמות עבודות בביתו לאורך שנים בשווי המוערך ב-74,000 שקל. התשלומים נעשו בלא קבלות, מעיר בית הדין, ובכך ביצע בוסי עבירות מס. גנס עבר בכך בצורה שיטתית ומודעת על האיסור לקבל שכר טירחה בשווה כסף. הוא הורשע בעבירות של עיכוב ושליחת יד בכספי פקדונות, הפרת חובת נאמנות ללקוח, מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת.
בית הדין מדגיש: "עבירות של שליחת יד בכספי פקדונות ועיכוב כספי פקדונות, הינן עבירות הקרובות לתחום הפלילי יותר משהן עבירות בתחום האתי-משמעתי". לדברי הדיינים, אלו הן מהעבירות המשמעתיות החמורות ביותר והן משולות לגניבה. למרות זאת, כאמור, החליט בית הדין להימנע מהשעייתו בפועל של גנס, לאחר שנציגת ועד מחוז ת"א, עו"ד ענבל אברהמי, נמנעה מלבקש זאת.
הדיינים מזכירים בגזר הדין תקדימים שהגיעו עד לכדי שלילת הרישיון לצמיתות בשל עבירות אלו. ואולם, הם מציינים בראש ובראשונה שאין לגנס הרשעות קודמות, הוא עובד באופן מצומצם מאוד מביתו וכן אומרים שגנס פעל בצורה כזו בשל ידידותו ארוכת השנים עם בוסי. לפיכך הסתפק בית הדין בהשעיה על תנאי של שנתיים ובקנס של 7,500 שקל.
בית הדין הארצי - עוה"ד חיים קנת, גידי פרישטיק ויוסף אל-אסמר - קיבל כאמור את ערעור ועד המחוז. הדיינים בארצי קובעים גם הם שמדובר באחת העבירות החמורות ביותר שיכול עורך דין לבצע, וכי מדובר במעשים הפוגעים בצורה קשה באמונו של הציבור במקצוע עריכת הדין.
בית הדין הארצי מציין גם את נסיבותיו האישיות של גנס ואת עברו הנקי לחלוטין, ואומר שהתלבט קשות לגבי עונשו. לבסוף, אומרים הדיינים, הם הגיעו למסקנה שהאינטרס האישי של גנס צריך לסגת בפני האינטרס הציבורי ולכן כאמור השעו אותו לשלושה חודשים.
